שיכוני המשפחות בבסיסי חיל האוויר
שיכוני המשפחות בבסיסי חיל האוויר הם שיכוני מגורים אזרחיים, הממוקמים בתחומי שמונת בסיסי הטיסה של חיל האוויר הישראלי. מתגוררים בהם אנשי קבע המשרתים בבסיסים אלו ובני משפחותיהם. המגורים בשיכונים מאפשרים למשרתים לגור עם משפחותיהם ובמקביל להיות מסוגלים להתייצב לתפקידיהם בתוך דקות ספורות. שמונת הבסיסים הם היחידים בצה"ל שבהם מתגוררים גם אזרחים.
השיכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית הקמתם של שיכוני המשפחות בבסיסי חיל האוויר הייתה בשנות החמישים. באותו זמן התגוררו בבסיס רמת דוד עם משפחותיהם עזר ויצמן ומרדכי הוד, לימים מפקדי החיל, וכך בא לעולם הרעיון של קיום שיכוני המשפחות.[1]
בשיכונים מתגוררים עם משפחותיהם קצינים ונגדים בכירים, גברים ונשים, אנשי צוות אוויר ואנשי קבע אחרים, המשרתים בתפקידי אחזקה ומנהלה.
לשיכונים יש שמות נפרדים והם מסונפים לרשויות המקומיות שבשטחן שוכנים הבסיסים.
השיכונים הם:
- מחנה יפה, בסיס חיל האוויר חצרים – מסונף למועצה אזורית מרחבים
- בסיס חיל האוויר תל נוף – מועצה אזורית ברנר
- מחנה יהודית, בסיס חיל האוויר רמת דוד – מועצה אזורית עמק יזרעאל
- מחנה טלי, בסיס חיל האוויר רמון – מועצה אזורית רמת הנגב
- מחנה מרים, בסיס חיל האוויר חצור – מועצה אזורית באר טוביה
- מחנה הילה, בסיס חיל האוויר פלמחים – מועצה אזורית גן רווה
- מחנה יוכבד, בסיס חיל האוויר עובדה – מועצה אזורית חבל אילות
- מחנה עדי, בסיס חיל האוויר נבטים – דימונה
בנייני המגורים בשיכונים ממוקמים במתכונת שכונתית ובה רחובות. הבתים חד קומתיים ולצד כל אחד חצר קטנה.
משפחה מתגוררת בשיכון מסוים בממוצע במשך שנתיים עד שלוש שנים. לאחר מכן, בהתאם להחלטות חיל האוויר לגבי שיבוץ משרתי הקבע לתפקידים ולבסיסים, היא עוברת לשיכון אחר או למגורים ביישוב אזרחי. המעברים מהשיכונים ואליהם נעשים מדי קיץ וכרבע מאוכלוסיית שיכון עשויה להתחלף בבת אחת.
התושבים בשיכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2018 התגוררו בשיכוני בבסיסי חיל האוויר כ-700 משפחות.[2] רוב אנשי הקבע המתגוררים בשיכונים הם בני למטה מ-40.
בכל שיכון מתגוררות בין 70 ל-120 משפחות (נכון לשנת 2020) ובהן ילדים רבים: בשנת 2006 התגוררו בשיכונים כ-1,150 ילדים, קרוב למחציתם בבסיסי חצרים, תל נוף ורמת דוד. כ-54% מילדים אלו היו בני עד שש שנים, דבר המשקף את הרכב האוכלוסייה המתגוררת בשיכונים.
על פי מסמך שחובר על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2007 ניכרה ירידה בנכונות אנשי הקבע להתגורר בשיכונים (אך לעיתים הדבר נדרש מהם כתנאי להצבה בתפקיד מסוים) וחלק מהדירות בשיכונים היו ריקות.
תחזוקת בתי המגורים בשיכונים נעשית על ידי צוותי עבודה צבאיים מטייסות הבינוי של הבסיסים.
תושבי שיכוני המשפחות משלמים לחיל האוויר תשלומי שכר דירה, מיסי שיכון, גני-ילדים, חשמל, מים וטלפון. תשלומים אלו מסובסדים חלקית על ידי החיל, דבר המאפשר לתושבים חיסכון כלכלי.
תשלומי הארנונה שמשלם צה"ל על שטחי בסיסיו ובסיסי חיל האוויר בכלל זה עומדים על 30% מהתעריף המלא.
שירותים לתושבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושבי שמונת השיכונים, המסונפים למועצות האזוריות שבסיס הטיסה כולו נמצא בשטח השיפוט שלהן, זכאים לקבל שירותים ממלכתיים מידי הרשות המקומית.
גני ילדים פועלים בתוך השיכונים והחיל משתתף במימון פעילות הגנים לילדים הצעירים. הילדים המבוגרים יותר לומדים בבתי ספר בתחומי הרשות המקומית ונעזרים בשירותי ההסעות שלה.
בנוסף לשירותי הרשות המקומית מקבלות המשפחות המתגוררות בשיכונים הטבות שונות שמספק חיל האוויר. כך, הן רשאיות להשתמש בבריכה ובקולנוע שבבסיס, מקבלות בו שירותי דואר ובנקאות והסעות לערים סמוכות וכן סיוע באחזקה שוטפת. תושבי השיכונים זכאים לרכוש מוצרים בשקם משפחות, שהוא מעין סופרמרקט.[3]
תושבי השיכונים מאוגדים בוועדי שיכון. הוועדים עוסקים בארגון שירותי תרבות, חינוך ופנאי לתושבים. בראש כל ועד עומד יושב ראש, המתמנה על ידי מפקד הבסיס. יושב הראש מייצג את השיכון במועצה האזורית.
נכון לשנת 2007 לא היה שיכון המשפחות בבסיס נבטים כלול בשטח השיפוט של רשות מקומית כלשהי. תושביו קיבלו שירותי חינוך מרשויות מקומיות סמוכות ושירותי רווחה על בסיס אד הוק. בנוסף חיל האוויר הקצה תקציבים למתן שירותים לתושבי השיכון שהיו ניתנים ברגיל על ידי רשות מקומית. הילדים למדו בערד, בבאר שבע ובעומר. החל משנת 2017 שיכון המשפחות בבסיס נבטים שייך מוניציפלית לדימונה. תושבי השיכון מקבלים שירותי חינוך, הסעות, תברואה וכו' מעיריית דימונה[4].
בשנת 2018 הוקמה עמותת שיכוני חיל האוויר, שתפקידה "לאגד ולספק את כלל הצרכים התפעוליים הנדרשים לצורך ניהול שגרת החיים האזרחיים בשיכוני חיל האוויר, לרבות הפעלת מערך החינוך".[2]
החיים בשיכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני משפחה המתגוררים בשיכונים מעידים שהחיים בהם מזכירים חיים בסביבה קיבוצית, שיש עזרה הדדית רבה בין המשפחות, יש חיי קהילה עשירים ונערכים אירועים משותפים רבים. עם זאת לפי עדותם יש למגורים בשיכונים חסרונות שונים, ובהם:
- אנשי הקבע הגרים בשיכונים נמצאים לכאורה בקרבת משפחותיהם, אך הם שקועים בתפקידיהם באופן שמלוא נטל הטיפול בצרכי המשפחה היומיומיים מוטל על בני זוגם האזרחים
- לשגרה הצבאית ולכלליה יש השפעה רבה מאוד על חיי האזרחים בשיכונים ועל עצמאותם
- מורגשת בבסיסים העדפה לצרכיהם של אנשי צוות אוויר ובני משפחותיהם המתגוררים בשיכונים על פני אלו של יתר תושבי השיכונים
- בעת מתיחות וחירום נדרשים בני משפחות אנשי הקבע לעזוב את השיכונים ולעבור למקומות שהייה חיצוניים. הדבר נדרש משום שהשיכונים אינם ממוגנים מפגיעה על ידי אש אויב וכדי לאפשר לאנשי הקבע לתפקד ללא דאגה לביטחון בני משפחותיהם
- המעברים התכופים בין השיכונים לפי צורכי התפקידים של אנשי הקבע מקשים על בני המשפחות ובמיוחד הילדים, הנדרשים להסתגל לסביבה חדשה בכל פעם מחדש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתי וייסבלאי, נגישות קטינים המתגוררים בבסיסי צה"ל לשירותי חינוך ורווחה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 8 בינואר 2007
- חנן גרינברג, הלו, רמת דוד? משפחות טייסים נחשפו ברשת, באתר ynet, 17 באפריל 2010
- יעל הררי ודנה רוסו, המשפחה הכחולה שלי, בטאון חיל האוויר מס' 193, 30 ביולי 2010, באתר חיל האוויר
- שני ליטמן, זה נפלא לגדל שם ילדים, אך לחיים בבסיסי חיל האוויר יש צד בלתי נתפס, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2020
- עידו פלג, כ"ילד שיכון" שנים רבות חשבתי שאין לי בית, שאין לי מקום, באתר הארץ, 13 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקור: אתר מרקיע שחקים.
- ^ 1 2 מקור: מסמך באתר קהילה-נט.
- ^ מקור: אתר Flickr.
- ^ אבי בר-אלי, שיכרון כוח, אונס ומוניות מעופפות: הבסיס שהוא מדינה | דעה, באתר TheMarker, 19 בפברואר 2021