אברהם ביכלר
לידה |
18 באוקטובר 1867 פריקובה, סלובקיה |
---|---|
פטירה | 1939 (בגיל 71 בערך) |
ענף מדעי | מדעי היהדות |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי וילסדן |
מקום לימודים |
|
מוסדות | |
אברהם ביכלר (Adolph Büchler; י"ח בתשרי תרכ"ח/ 18 באוקטובר 1867 – כ"ט בשבט תרצ"ט/ 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפריקובה (אנ'), הונגריה (היום סלובקיה). לאביו רבי מרדכי. בצעירותו קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" ובישיבה. כבן עשרים בשנת 1887 החל את לימודי התאולוגיה בבית המדרש לרבנים בבודפשט, והיה תלמידם של בנימין זאב בכר ודוד קאופמן. ולמד פילוסופיה אצל יצחק יהודה גולדציהר שהשפיע עליו. ביכלר המשיך את לימודיו בבית המדרש לרבנים בברסלאו ולמד אצל ישראל לוי וצבי גרץ. ב -1890 סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת לייפציג בנושא "תולדות טעמי המקרא". לימים נדפסה עבודתו זה בספר.
ביכלר חזר לבודפשט כדי לסיים את לימודי הרבנות שלו, וסיים את לימודיו כרב בשנת 1892. אחר כך נסע לאוקספורד במשך שנה, שם השתלם תחת דודו אדולף נויבאואר, ופרסם חיבור (באנגלית) בנושא "קריאת התורה וההפטרה במחזור תלת שנתי". באותה שנה קיבל משרה כמורה בבית המדרש לרבנים בווינה, שם שימש כמרצה לתלמוד ותולדות ישראל במשך שלוש עשרה שנה.
ב-1906 נתמנה לסגן מנהל בבית המדרש לרבנים בלונדון (Jews' College) (אנ') ומ-1907 היה למנהל המוסד. במשרה זו כיהן עד סוף ימיו. נפטר בכ"ט בשבט תרצ"ט[1].
ביכלר פרסם ספרים (בעיקר בגרמנית) ומאמרים רבים בכתבי עת, ובספרי יובל.
שימש כחבר בוועד המפקח של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.
ארכיון הכולל תכתובות שלו שמור בספרייה הלאומית[2].
ספריו (רשימה חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Die Priester und der Cultus im Letzten Jahrzehnt des Tempelbestandes (הכהנים ועבודתם בעשר השנים האחרונות של בית שני), וינה 1895
תורגם בידי נפתלי גינתון, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ו
- Die Tobiaden und die Oniaden (משפחות טוביה ובני חוניו), וינה, 1899
- Das Grosse Synedrion in Jerusalem und das Beth-Din in der Quaderkammer des Jerusalemischen Tempels (הסנהדרין בירושלים ובית הדין הגדול בלשכת הגזית של בית המקדש), וינה, 1902
אחד מספריו שתורגם לעברית – "עם הארץ הגלילי", (תרגם מגרמנית:ישראל אלדד), מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה נחום צובל (מ.נ.צ.), "אברהם ביכלר", האנציקלופדיה העברית (כרך ח), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט, עמ' 429 – 428
- ישראל ברודי, יוסף רבינוביץ; (Hrsg.): Studies in Jewish History: The Adolph Büchler Memorial Volume. London; New Yorw; Toronto: Oxford University Press, 1956
- ש' קליין, פרופיסור ר' אברהם ביכלר כחוקר ארץ ישראל, ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, שבט-ניסן תרצ"ח, JSTOR 23723944
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם ביכלר (1867-1939), דף שער בספרייה הלאומית
- מידע על אברהם ביכלר בקטלוג הספרייה הלאומית
- גונסברג, ד., חִבּוּרי ר' אברהם ביכלר ז"ל, קרית ספר יז, ת"ש, עמ' 215-221 (מידע בקטלוג רמב"י)
- הספרים של אברהם ביכלר, באתר "סימניה"
- פרופ' ד"ר יוסף קלוזנר, אבידה גדולה לחכמת־ישראל, העולם, 9 במרץ 1939, יוסף קלוזנר, אבידה גדולה - המשך, העולם, 9 במרץ 1939
- "אברהם ביכלר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אברהם ביכלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אילן היוחסין של אברהם ביכלר, עם תמונתו באתר Geni
- כתביו
- אברהם ביכלר, הכהנים ועבודתם, ירושלים, תשכ"ו, באתר היברובוקס
- אברהם ביכלר, מחקרים בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים, מוסד הרב קוק. תשכ"ח/ 1967, באתר אוצר החכמה
- אברהם ביכלר, הסנהדרין, תירגמו נפתלי גנתון (הטכסט), צבי בר מאיר (ההערות). ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ה, באתר אוצר החכמה
- אברהם ביכלר, עם הארץ הגלילי, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ד, באתר אוצר החכמה
- תולדות ברכת הטוב והמטיב שבברכת המזון ומצב ארץ יהודה אחר השמד, מאמרים לזכרון ר' צבי פרץ חיות, וינא: קרן לזכרון אלכסנדר קאהוט, תרצ"ג, עמ' קלז-קסז (מידע בקטלוג רמב"י)
- פירוש המשנה שבת פרק כ"ג, ה: "עושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו", ספר היובל לפרופיסור שמואל קרויס, ירושלים: ראובן מס, תרצ"ז, עמ' 36-54 (מידע בקטלוג רמב"י)
- הערות והארות על מצב האשה בספר יהודית, הצופה לחכמת ישראל חלק עשירי, בודפשט, תרפ"ו/1926
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ התאריך העברי ע"פ מצבת קבורתו
- ^ ארכיון אברהם ביכלר, בספרייה הלאומית