יד עזר למוגבל
יד עזר למוגבל[1] או תופסנגיש[2] הוא מכשיר טכנולוגיה מסייעת המאפשר לאנשים בעלי לקות לאחוז בחפצים שאינם בהישג ידם[3] ומונע מאנשים חסרי לקות לרכוש פציעת מאמץ חוזרני בשל אחיזה חוזרת ונשנית בחפצים המצויים בטווח לא נוח לאחיזה. דוגמאות:
- משחקייה המעסיקה אנשים שאוספים צעצועים מן הרצפה עשויה לצייד אותם ביד עזר למוגבל כדי לחסוך מהם התכופפות חוזרת ונשנית – פעולה בה לא יעמדו אנשים עם כאבי גב כרוניים ומשתמשי כיסאות גלגלים. פעולה זו גם מסכנת את העובדים חסרי הלקות בפריצת דיסק.
- מחקרים מצאו שהשימוש הנפוץ ביותר ביד עזר למוגבל בקרב זקנים הוא אחיזה בצנצנות המצויות בארונות מטבח גבוהים[4].
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה מכנית מבנה המכשיר פשוט וניתן לייצרו בקלות בבתי מלאכה רבים. המכשיר בנוי ממוט אלומיניום קל וחלול המכיל בתוכו שרוך וקפיץ, שבקצהו האחד של המוט מצויים ידית אחיזה עבור ידו של המשתמש והדק ובצידו השני מצוי צבת האוחז בחפצים שמשתמש המכשיר צריך לתמרן אותם. צבת המכשיר מצופה לרוב גומי או עשוי מחומר היכול למנוע מעיכה של החפצים הנאחזים, במקרה של הפעלת כוח מוגזם.[5]
מגוון הדגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדגמים השונים של המכשיר נבדלים זה מזה בצורת ידית האחיזה וההדק, באורך המוט, בקיום או אי קיום ציר קיפול במוט (לצורך נשיאה נוחה בתוך תיק) ובייעוד ומבנה הצבת. יעוד ומבנה הצבת מכתיבים את תפקידו המדויק של המכשיר. ייעודי הדגמים הקיימים:
- אחיזה בחפצים גליליים.
- אחיזה בחפצים כדוריים.
- אחיזה בחפצים מלבניים.
- איסוף פסולת – כושר האחיזה של המכשיר טוב יותר על חשבון ההגנה על החפצים הנאחזים. במקרה זה, המכשיר יכול לחסוך לפועל ניקיון את ירידה מרכב קל.
יעודי דגמים שאינם קשורים לתחום הטכנולוגיה המסייעת:
- אחיזה בחתולי רחוב מתפרעים ובכלבי רחוב קטנים.
- הכנסה והוצאה של חפצים אל כלי הקירור בחנקן נוזלי במעבדה – הצבת עשוי מחומרים שאינם מתפוררים בקור רב.
התאמה למשתמש
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש ביד העזר למוגבל עשוי להיראות טריוויאלי אולם מחקרים[6] מצאו כי אנשים חסרי לקות צריכים לעבור אימון כדי להגיע לשימוש יעיל במכשיר, גם אם בחלק מהמקרים אימון זה עשוי להיות קצר. מעבר לזאת, ממצאיהם נתנו חיזוק חלש לסברה כי אנשים עם לקות תנועה בגפיים העליונות זקוקים לזמן אימון ארוך באופן משמעותי מזה של האוכלוסייה הכללית עד להגעה לשימוש יעיל במכשיר.
טוענים כי יש לעשות התאמה של מבנה המכשיר הן לחפצים שהוא אמור לעזור באחיזתם והן ליכולות של המשתמשים במכשיר. מחקרים הראו כי אנשים שונים המשתמשים במכשיר בהצלחה, אינם בהכרח מצליחים לאחוז בעזרתו באותם חפצים – חלקם מצליחים לאחוז דווקא בחפצים מסוימים ואחרים דווקא בחפצים אחרים. מחקרים הוכיחו כי הארכת המכשיר במהלך התאמה כזו אינה יוצרת אפקט מנוף משמעותי המכביד על המשתמש[7].
מכשירים בעלי שימוש דומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוט אחיזה – מוט שבקצהו מגנט, מסמר או וו.
- מכשיר משולב בין יד עזר למוגבל לבין מוט אחיזה – יד עזר למוגבל שבקצה הצבת שלה יש מגנט, מסמר קטן או וו קטן.
- מלקחיי הרמה - מכשיר שמתפעלים בשתי הידיים והוא מורכב משני מוטות המחוברים בציר שבקצה האחד של כל אחד מהם יש ידיות ובקצה השני של כל אחד מהם יש חצי צבת. שני חצאי הצבת יוצרים צבת אחיזה שלם בהתקרבם זה לזה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמו העברי של המכשיר, "יד עזר למוגבל" נקבע על ידי עמותת יד שרה העוסקת בייצורו ובהשאלתו. באנגלית המכשיר קרואי Reacher או Grabber. אם כי לעיתים המילה Grabber מתארת רק את חלקו האחד של המכשיר - את הצבת אוחז בחפץ. מ.י.ל.ב.ת, עמותה ישראלית ותיקה אחרת שעוסקת בתחום זה, מכנה את המכשיר "יד עזר"
- ^ תופסנגיש הוא השם שניתן למכשיר על ידי חברת מנדט המשווקת דגמים שלו בישראל
- ^ Albert Cook and Janice Polgar, Cook and Hussey's Assistive Technologies, MOSBY, 2007. הסבר על הספר ותוכן עניינים.
- ^ Chen LP et al: An evaluation of reachers for use by older persons with disabilities, Assistive Technology 10:113-125, 1998.
- ^ Albert Cook and Janice Polgar, Cook and Hussey's Assistive Technologies, MOSBY, 2007. הסבר על הספר ותוכן עניינים
- ^ Maitra KK, Philips K, Rice MS. Grasping naturally versus grasping with a reacher in people without disability: motor control and muscle activation differences. American Journal of Occupational Therapy. 2010 Jan-Feb;64(1):95-104.
- ^ Pinkston NE, Boersma AJ, Spaulding SJ. The impact of reacher length on electromyography activity and task. Canadian Journal of Occupational Therapy. 2005 Apr;72(2):89-95.
