כרם אברהם

כרם אברהם
שכונת כרם אברהם אבינו, שכונת גאולה, שכונת כרם אלחלילי
	בתים בשכונת כרם אברהם (2008)
מידע
שם נוסף	מכונה גם "שכונת גאולה".
עיר	ירושלים ישראל
מדינה	ישראל
תאריך ייסוד	1852 ה'תרי"ב-ה'תרי"ג
מייסדים	הקונסול הבריטי בירושלים באמצע המאה ה-19 ג'יימס פין ואשתו אליזבת אן פין
על שם	אברהם אבינו שמכונה אבי האומה, מקור השם הוא בכרם ששכן במקום, ואשר נקרא על שם בעליו הערבי ממוצא חברוני: "כרם אלח'לילי". הכינוי אלח'לילי פירושו החברוני, אך גם "הידיד", שזהו כינויו של אברהם אבינו, ידיד האל שנקבר בחברון, ומכאן "כרם אברהם".
קואורדינטות	31°47′24″N 35°13′02″E / 31.79001667°N 35.21723333°E
	(למפת ירושלים רגילה) כרם אברהם

בית פין לשעבר כיום שמו בית ברכה לבנות חסידות קרלין סטולין ברחוב עובדיה 24, שכונת כרם אברהם

בניית סוכה על ידי תושבי השכונה ברחוב צפניה ערב חג הסוכות תשרי ה'תשע"ב, אוקטובר 2011

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

החווה החקלאית

מקור השם הוא בכרם ששכן במקום, ואשר נקרא על שם בעליו הערבי ממוצא חברוני: "כרם אלח'לילי". הכינוי אלח'לילי פירושו החברוני, אך גם "הידיד", שזהו כינויו של אברהם אבינו, ידיד האל שנקבר בחברון, ומכאן, בתרגום לעברית, "כרם אברהם".

השטח נרכש ב-1852 על ידי ג'יימס פין, ששימש כקונסול הבריטי בירושלים באמצע המאה ה-19, וכלל גם מחצבה, גת וקולומבריום קדומים.^[7]

פין היה נוצרי אדוק, חובב תנ"ך ודובר עברית שוטפת. הוא הוקסם מארץ הקודש ומהיהודים היושבים בה, אותם ראה כעם הנבחר. את "כרם אברהם" רכש כדי להקים בו חווה חקלאית ברוח תנ"כית, בשם "מושבת החרושת להעסקתם של יהודי ירושלים". כעבור כחודש ימים, הועסקו בחווה 130 איש.^[8] לא הייתה בחווה הכשרה חקלאית שיטתית, אולם נעשו בה מגוון עבודות: דריכת יין, זיקוק שמן, ייצור מטאטאים מקש שגודל לשם כך, וגידול יבולים של דגן, עדשים ופירות.^[9] יוזמתו עוררה חשדנות רבה בקרב היהודים, שחששו כי בכוונתו להשפיע עליהם להתנצר ברוח המיסיון שרווחה אז. פין הצליח לשכנע את היהודים בטוהר כוונותיו ואף הקים עבורם בית כנסת במקום (הראשון מחוץ לחומות). במשך שנים ארוכות פעלה החווה^[10] והעסיקה יהודים רבים. פין סירב להרשות למיסיונרים של "החברה הלונדונית" להגיע אל שטח החווה בשעות העבודה כדי לערוך בה ויכוח דתי עם היהודים.^[8]

את קורות חייו, ובהם מידע רב על "כרם אברהם", העלה פין על הכתב בספר אוטוביוגרפי בשם עתות סופה. פין מספר בספרו, כי המשגיח ניהל את פנקסי החשבונות שלו בעברית, וכי בזמן הליכתם בחזרה מעבודתם, שרו הפועלים בעברית: "פועלים אנו בשדה אברהם אבינו".^[8]

השכונה

לפני שעזב את ארץ ישראל ב-1863 מכר פין לפועליו את הקרקעות, והם הקימו עליה את שכונת כרם אברהם. שכונה קטנה זו התאחדה בשנת 1941 עם שכונת גאולה, ולמעשה כיום הן מהוות יחד שכונה אחת, הכוללת את גוש הרחובות הקרויים על שם נביאי תרי עשר. מבנה החווה החקלאית עודנו קיים (וכך גם הקולומבריום שבמרתפו). הוא שוכן ברחוב עובדיה ומשמש כבית ספר לבנות חרדיות.

השכונה מתוארת בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", שם מספר עוז על ילדותו בשכונה. גם המשוררת זלדה התגוררה בשכונה, וכיום משמש ביתה שברחוב צפניה 31 אחד מציוני הדרך בסיורים ספרותיים הנערכים בירושלים. הסופר א. ב. יהושע מקדיש לשכונה מקום בספרו "מר מאני". זוכה פרס סנט-גיירגי לחקר הסרטן יצחק ויץ גדל אף הוא בשכונה.

כמו שכונות רבות בסביבתה, השכונה התחרדה.

בין השנים 2007–2008 ערכה עיריית ירושלים בשכונה שיפוץ נרחב של מתקני הרחוב, במסגרתו הותקנו ספסלי אבן וריצוף דקורטיבי, הוסדרה החנייה, הוקמה מערכת עמודי תאורה ייחודיים והוצב שילוט ייחודי.

תושבים מפורסמים בשכונה

הסופרת והמשוררת זלדה שניאורסון בת דודתו של הרבי מחב"ד.
הסופר עמוס עוז.
הסופר א.ב. יהושע.
הסופר יצחק ויץ.
הרב יצחק שיינר ראש ישיבת קמניץ בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה ורעייתו אסתר לאה שיינר (לבית ברנשטיין).
הרב משולם דוד הלוי סולבייצ'יק ראש ישיבת בריסק.
הרב אפרים מיכאל גרבר חתן הרב יהושע זליג תרשיש.
הרב נחום רגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה.

ראו גם

לקריאה נוספת

ג'יימס פין, עתות סופה : עלים מדפתרי הקונסוליה בירושלים משנת 1853–1856, (תרגום: אהרן אמיר), הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ם-1980.
יהושע בן-אריה, ‏עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
גדעון ביגר, ירושלים בתקופת השלטון הבריטי 1948-1917 - שכונת כרם אברהם בבניינה, שבע מונוגרפיות בנושא ארץ־ישראל, אריאל 113-112, ירושלים, ינואר 1996 - שבט תשנ"ו, עמ' 136 ואילך.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כרם אברהם בוויקישיתוף

רות קרק, ‏משפחת פין, חקלאות, יהודים ומשיחיות, קתדרה 66, דצמבר 1992, עמ' 179-175

הערות שוליים

^ טודרוס ורשבסקי ז"ל, המשקיף, 30 באפריל 1940
^ כרטיס נפטר: טודרוס ורשבסקי
^ היסטוריה המלונאית 1900 - 1948
^ עו"ד שבתי זכריה, זכרונות משכונת "גאולה" בירושלים - מייסדיה ותושביה, באתר רחובות העיר ימלאו (ע"ר)
^ כמו גם שכונות חרדיות נוספות באותו אזור, ראו בערך על שכונת גאולה. מבוני שכונת גאולה וכרם אברהם הן 4 העסקנים דלהלן; א. ר' טודרוס ורשבסקי (1877 – 28 באפריל 1940,^[1] כ' בניסן חול המועד פסח ה'ת"ש^[2]) שהיה מוכתר העדה האשכנזית בירושלים. מחלוצי ענף המלונאות בירושלים. בעלים של מלון "תל אביב" ומלון "פלטין"^[3] וכן היה בין האישים שרכשו את הקרקעות למען בניינה של שכונת גאולה, והיה בין מייסדי השכונה.^[4]. ב. האחים שלוש שהם יוסף אליהו שלוש ממקימי שכונות אלו יחד עם אחיו הבכור אברהם חיים שלוש וגם הקימו יחד שכונות בתל אביב בנווה צדק. ג. אברהם חסידוף עמיתו של יוסף אליהו שלוש וממקימי שכונות אלו. ד. הרב ישעיהו סלנט, בר הרב צבי הירש סלנט, ונכד הרב שמואל סלנט ראב"ד ירושלים למקהלות האשכנזים וראש ישיבת עץ חיים, שהיה גם מנהל לשכת הסעד וחבר ועד שכונת מאה שערים, ומבוני השכונות גאולה וכרם אברהם
^ "ישעיהו סלאנט" בתוך אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד, עמ' 4440
^ יהושע בן-אריה, ‏עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 96-95‏, באתר "כותר".
^ ¹ ² ³ ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 339-334.
^ ג'יימס פין, עתות סופה, פרק 28, עמ' 492.
^ מפת ירושלים משנת 1906 עם סימון החווה English Agric. settlement, באתר הספרייה הלאומית, אוסף אמיר כהנוביץ

[1] טודרוס ורשבסקי ז"ל, המשקיף, 30 באפריל 1940

[2] כרטיס נפטר: טודרוס ורשבסקי

[3] היסטוריה המלונאית 1900 - 1948

[4] עו"ד שבתי זכריה, זכרונות משכונת "גאולה" בירושלים - מייסדיה ותושביה, באתר רחובות העיר ימלאו (ע"ר)

[5] כמו גם שכונות חרדיות נוספות באותו אזור, ראו בערך על שכונת גאולה. מבוני שכונת גאולה וכרם אברהם הן 4 העסקנים דלהלן; א. ר' טודרוס ורשבסקי (1877 – 28 באפריל 1940,^[1] כ' בניסן חול המועד פסח ה'ת"ש^[2]) שהיה מוכתר העדה האשכנזית בירושלים. מחלוצי ענף המלונאות בירושלים. בעלים של מלון "תל אביב" ומלון "פלטין"^[3] וכן היה בין האישים שרכשו את הקרקעות למען בניינה של שכונת גאולה, והיה בין מייסדי השכונה.^[4]. ב. האחים שלוש שהם יוסף אליהו שלוש ממקימי שכונות אלו יחד עם אחיו הבכור אברהם חיים שלוש וגם הקימו יחד שכונות בתל אביב בנווה צדק. ג. אברהם חסידוף עמיתו של יוסף אליהו שלוש וממקימי שכונות אלו. ד. הרב ישעיהו סלנט, בר הרב צבי הירש סלנט, ונכד הרב שמואל סלנט ראב"ד ירושלים למקהלות האשכנזים וראש ישיבת עץ חיים, שהיה גם מנהל לשכת הסעד וחבר ועד שכונת מאה שערים, ומבוני השכונות גאולה וכרם אברהם

[6] "ישעיהו סלאנט" בתוך אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד, עמ' 4440

[7] יהושע בן-אריה, ‏עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 96-95‏, באתר "כותר".

[עתות_סופה_334–339-8] ¹ ² ³ ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 339-334.

[9] ג'יימס פין, עתות סופה, פרק 28, עמ' 492.

[10] מפת ירושלים משנת 1906 עם סימון החווה English Agric. settlement, באתר הספרייה הלאומית, אוסף אמיר כהנוביץ

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[1]

[2]

[3]

[4]

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890	בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890	בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה
בנייה במנדט הבריטי	בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים	קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים	גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים

היציאה מן החומות
היציאה הנוצרית מהחומות	בית הספר התיכון של הבישוף סמואל גובאט בהר ציון (1850) • החווה החקלאית כרם אברהם ובית הקיץ של ג'יימס פין (1850) • מגרש הרוסים (1860)
היציאה היהודית מהחומות	משכנות שאננים (1860) • מחנה ישראל (1865) • נחלת שבעה (1869) • בית דוד (1873) • מאה שערים (1874)