מות משה
מות משה מתואר בספר דברים, פרק ל"ד ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען. טרם פטירתו נתן משה לשבטים את ברכתו.
על פי הדעה העיקרית בחז"ל[1][א] משה נולד ונפטר ביום ז' באדר. יום זה הוכרז על ידי ממשלת ישראל כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, ומשה נחשב ל"חלל היהודי הראשון שמקום קבורתו לא נודע."[4]
איסור הכניסה לארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה נפטר בגיל מאה ועשרים שנה, על סף הכניסה לארץ. טרם מותו, עמד משה על הר נבו, והאל הציג בפניו את הארץ המובטחת והבהיר שמשה לא יוכל לדרוך על אדמתה:
וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן. וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה'.
ההודעה המוקדמת על מותו של משה ומיקומה במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציווי על מות משה מופיע בספר במדבר, פרק כ"ז, פסוקים י"ב–י"ד ושוב בספר דברים, פרק ל"ב. הפרשנים נדרשים לשאלת הכפילות ושאלת מיקומה של ההודעה על מותו של משה בספר במדבר, למרות שהמשיך לפעול לאחר מכן.
תשובה אחת של פרשנים היא "אין מוקדם ומאוחר בתורה" - הציווי לא נמצא במקומו. תשובה נוספת היא שהציווי נאמר בספר במדבר אך הכוונה לבצעו היא מאוחר יותר סמוך למות משה (רמב"ן). תשובה שלישית היא שהציווי על מותו של משה נאמר בזמן הזה, כי הוא מהווה הקדמה למינוי יהושע.[5]
האברבנאל מוסיף שמשה לא נצטווה לעלות להר כדי שימות מיד, אלא זהו רמז לכך שהוא הולך למות בקרוב. ולכן ה' רוצה שהוא יתמיד לעלות להר ולראות את הארץ משם. "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה… כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ" (הרמיזה- ספר במדבר, פרק כ"ז, פסוק י"ג) לעומת הפסוק "וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה" (המיתה- ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק נ') שבפסוק זה משה אכן נצטווה למות.[5].
מקום קבורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה
במקרא לא פורט בבירור מי קבר את משה וישנן מספר דעות על כך במסורת חז״ל, א': אלוהים קבר אותו.[6] ב': משה קבר את עצמו.[7] ג': מלאכים קברו אותו בשנית.[8] ככתוב, מקום קבורתו לא נודע בדיוק, ועל כך נתנו חז"ל סיבות שונות בתלמוד ובמדרש.[ב]
במערת המכפלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות העולה מן המקרא, שמשה נקבר במקום לא ידוע בעבר הירדן, ישנה מסורת יהודית שהוא הועבר לקבורה במערת המכפלה. ב"ספר התמונה" ספר קבלי מתקופת המאה ה-13 והמאה ה-14. המיוחס לרבי נחוניה בן הקנה ולרבי ישמעאל, תנאים מהמאה ה-1 והמאה ה-2 לספירה. נכתב: ”וה' זוגות נקברו במערה” (ספר התמונה (מהדורת קארעץ) דף ס', תמונה ג' אות ר'), כלומר, שבמערת המכפלה נקברו "חמשה זוגות" - עשרה אנשים.
בפירוש הספר, המיוחס למקובל מתקופת הראשונים נכתב:
ג' נגלות וב' נסתרות , הגלוים הם: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. והנסתרות הם: אדם וחוה, משה וציפורה
ומבאר, שמשה הועבר ונקבר שם על ידי מלאכים.[10]
במאמר 'ולא ידע איש'[11] תועד מחקר מקיף על הנושא. בסוף המאמר סיכם את דעותיהם של חז"ל, ראשונים,[12] ואחרונים[13] שמשה קבר את עצמו (או אלוהים) בעבר הירדן[14] ולאחר מכן הועבר על ידי מלאכים דרך מחילה[15] שעברה מקברו שבעבר הירדן למערת המכפלה שבחברון[10] או שעבר הוא בעצמו,[16] ושם נקבר[17] על ידי מלאכים[18] או על ידי אלוהים[19] וקבורתו נפרדת מקברי האבות והאמהות,[20] אלא במערת אדם וחוה[21] יחד עם אשתו ציפורה.[22] ונקראו שני זוגות אלו (אדם, חוה, משה וציפורה[23]) "נסתרות".
עלייה לשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי החוקרים יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, ישנם רמזים למסורת קדומה על כך שמשה כלל לא מת, אלא עלה השמיימה.[24] עדות למסורת זו נמצאת בספרו של יוסף בן מתתיהו, "קדמוניות היהודים":
- ”ופתאום עמד עליו ענן והוא נעלם ליד גיא אחד. אולם בכתבי הקודש כתב על עצמו שמת, משום פחד, שמא יעזו לומר שבגלל צדקותיו הגדולות עלה לאלהים”.[25]
גם בתלמוד הבבלי נמצאת דעה מפורשת שמשה עלה לשמיים: לא מת משה אלא עומד ומשרת למעלה.[26][24]
גדולתו של משה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסוקים האחרונים של התורה מסכמים את פעילותו של משה והתורה מקפידה לציין כי משה היה הנביא הגדול מכולם. זאת בשל הניסים שביצע, ובעיקר בשל העובדה שראה את האל פנים מול פנים:
וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל-פָּנִים:
לְכָל-הָאֹתֹת, וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה, וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ;
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל.
בני ישראל התאבלו על מותו של המנהיג הנערץ במשך 30 ימים. את מקומו של משה תפס יהושע בן נון, ובכך הסתיים פרק המסע לארץ המובטחת ומתחיל פרק כיבוש הארץ מידי העמים היושבים בה.
מדרש פטירת משה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מדרש פטירת משה
מדרש פטירת משה הוא מדרש קטן (אנ') המתאר בפירוט רב את מעשיו האחרונים של משה ומותו, שבהם נכחו המלאכים והאלוהים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב בלידשטיין, עצב נבו: מיתת משה במדרשי חז"ל, הוצאת תבונות תשע"ו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יונתן הלוי, 10 עובדות על ז’ באדר, יום פטירתו של משה רבנו, באתר הידברות, 4 בינואר 2021
- יעקב ישראל סטל, 'ולא אתקריתי בשום סבין קדמאין' לפִענוח דברי משה רבינו קודם מיתתו, סגולה, גיליון 6 תשרי תש"פ.
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במכילתא[2] יש דעה שנפטר בז' באדר א', ויש דעה שנפטר בז' בשבט. ובמדרש אסתר,[3] נאמר שנפטר בראש חודש אדר.
- ^ אחת הסיבות: ”מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם, מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם. שמא יבואו לקבורתו של משה כאותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו: משה רבינו עמוד בתפלה בעדנו! ועומד משה ומבטל את הגזרה, מפני שחביבין צדיקים במיתתם יותר מבחייהם”.[9]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ח, עמוד א', מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד ב'.
- ^ בשלח מסכתא דויסע ה
- ^ אסתר רבה ז יא
- ^ עידן סימון, "מחויבים כלפי כל לוחם שנפל בקרב", באתר מאקו, 5 במרץ 2017
- ^ 1 2 הרב אלחנן סמט, העלייה להר העברים והסמכת יהושע, באתר תורת הר ציון, 31/12/2015
- ^ רש"י ותרגום ירושלמי על המקום
- ^ ספרי על במדבר, פרק ו' פסוק י"ג.
- ^ ראה פיסקה: מקום קבורתו על פי חז"ל ותורת הקבלה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ד, עמוד א'
- ^ 1 2 ספר התמונה (מהדורת קארעץ) דף ס', תמונה ג' אות ר'
- ^ משנת 2014 מאת דייוויד שפירו
- ^ ילקוט שמעוני, מפרש ספר התמונה, רבי אלעזר מוורמייזא ורבי דוד הנגיד
- ^ רבי אברהם ראובן הכהן סופר, רבי אליהו הכהן האתמרי, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מקומרנה והרב יעקב משה טולידאנו
- ^ על פי איכה רבה, פתיחתא, פסקה כ"ד
- ^ על פי הספרי ומסכת אבות פרק ה' משנה ו'
- ^ על פי סיפרי דברים פיסקא שנז, מדרש תנאים דברים ל"ד, ה' ואגרות קודש
- ^ פירוש רבי אלעזר מוורמיזא
- ^ פירוש ספר התמונה
- ^ פירוש רבי דוד הנגיד על התורה, בראשית פ"ד
- ^ המחבר הסיק זאת על פי פירוש ספר התמונה, ומדברי התלמוד בבלי במסכת בבא בתרא נח א'.
- ^ מסקנת המחבר על פי האמור במסכת בבא בתרא
- ^ מפרש ספר התמונה
- ^ המחבר התייחס בנפרד למסורת הנזכרת בספר 'תוצאות ארץ ישראל' לפיה ציפורה נקברה בטבריה במתחם קברי האמהות
- ^ 1 2 יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק כ: האם משה מת?, עמ' 172.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר רביעי, פרק ח, פסקה מח, סעיף 326.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד ב'.