ניצן

ניצן של עץ ארז

ניצנים מעורבים של עץ שקד

בבוטניקה, ניצן הוא שמו של כל אחד מקודקודי הצמיחה בגבעולי הצמחים בעלי הזרע. מניצן עשוי להתפתח ענף או פרח.

הניצן עשוי להישאר רדום למשך זמן מה. רוב הניצנים, בעיקר של צמחים הגדלים באזורים קרים מוגנים על ידי חפים חיצוניים. לרוב, כאשר הניצן מתפתח, החפים נושרים, אך ישנם מקרים שהם מתפתחים ומעטרים את המקום בו היה הניצן. במקרים בהם נושרים העלים נוצרות "צלקות" על הענף ובאמצעות צלקות אלה ניתן להעריך את גילו של כל ענף. ישנם גם מקרים בהם אין חפים המגוננים על הניצן. לעיתים, בצמחים האלה הניצן מוגן על ידי סיבים קטנים בחלקו החיצוני.

הניצן הוא איבר וגטטיבי בצמח, בדומה לעלה, גבעול ושורש. כלומר, איבר שאינו קשור ברבייה מינית. כל ניצן הוא גבעול בפוטנציה, אך קיימת גם התמיינות ניצנים לפרחים. הניצן הראשי מתפתח מן הנצרון (הגבעול העוברי), ולאחר מכן מתפתחים ניצנים צדדיים.

בתופעה הנקראת "שלטון הקודקוד", קודקוד הצמיחה הנמצא בקצה ענף מעכב את ההתפתחות הניצנים הצדדים הכי קרובים אליו. דרגת העיכוב יורדת ככל שמתרחקים מהניצן הראשי. דבר זה משפיע על צורת הצמח בהתבגרותו.

בהשאלה, משמשת המילה לציון תחילתו של תהליך או מגמה, דוגמת "ניצני התיישבות" לציון ניסיונות התיישבות ראשוניים.

סוגי ניצנים

• ניצן קודקודי: ניצן שנמצא בקצה גבעול.
• ניצן פריחה: ניצן שנושא התחל של פרח.
• ניצן חיקי: ניצן היוצא מחיק של עלה (הזווית שבין עלה לגבעול שממנו הוא צומח).
• ניצן התחדשות: ניצן במצב רדום, שמחדש את צמיחתו כאשר תנאי הסביבה מאפשרים.
• ניצן וגטטיבי: ניצן המתפתח לגבעול נושא עלים.

סוגים של ניצנים

קישורים חיצוניים

• ניצן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• על מונחים עבריים מעולם הצומח, ד"ר שרהל'ה אורן, נאות קדומים