תיירות בחלל
תיירות חלל היא טיסה של אנשים אל מחוץ לאטמוספירה במימון פרטי (להבדיל מממשלתי) למטרות תענוג ופנאי.
מאז ראשית עידן החלל בשנות ה-60 של המאה ה-20 טסו לחלל יותר מ-600 אסטרונאוטים, אך כמעט כולם טסו בשליחות ומימון של סוכנויות החלל הממשלתיות השונות. בני אדם החלו לטוס לחלל למטרות תיירות במימון עצמי רק בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 ועד כה לא עלה מספרם על עשרים מהם ישראלי אחד.
מקובל להפריד בין תיירות חלל הכוללת טיסה מסלולית סביב כדור הארץ לטיסה תת-מסלולית בלבד.
תיירות חלל תת-מסלולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיסת חלל תת-מסלולית היא טיסה בה כלי הטיס מגיע לגובה החלל אך לא נכנס למסלול סביב כדור הארץ אלא חוזר לנחיתה כעבור זמן קצר. טיסת חלל תיירותית תת-מסלולית מגיעה לרוב לגובה של 85–120 קילומטר מעל פני האדמה - מספיק כדי לעלות מעל האטמוספירה כך שהשמיים הופכים מכחולים לשחורים ומלאי כוכבים גם בשעות ה'יום', כדי לראות את עקמומיות כדור הארץ וכן לחוות חוסר כבידה. בשל משכה הקצר מאוד מחירה זול בהתאם - כמה מאות אלפי דולרים לכרטיס.
פירוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתי חברות מציעות כיום שירותים של טיסות חלל תת-מסלוליות:
- וירג'ין גלקטיק, באמצעות החללית VSS Unity, החללית נישאת על ידי מטוס ייעודי לגובה רב ושם מתנתקת ממנו ומפעילה מנוע רקטי שמביא אותה על ששת הנוסעים וזוג הטייסים שבה לגובה 80–90 קילומטר, ואז חוזרת לנחיתה על מסלול נחיתה כמו מטוס רגיל. ב-2021 אחרי תקופת פיתוח ארוכה מאוד התקיימה טיסה ראשונה עם ארבעה נוסעים מעובדי החברה בהם ריצ'רד ברנסון המנכ"ל והמייסד, ב-2023 בוצעה טיסה שנייה עם ארבעה עובדים נוספים וביולי של אותה שנה היא טסה בשלישית, כשעל סיפונה ארבעה אנשי סוכנות החלל האיטלקית שביצעו ניסויים במיקרו כבידה, בהמשך יצאו לדרך טיסות ראשונות עם תיירים במימון פרטי, בשנה הראשונה לקיום השירות טסו איתו כ-20 תיירי חלל פרטיים. יש לציין כי מתקיים דיון האם החלל מתחיל באופן רשמי בגובה 80 או 100 קילומטר [1], כך שמי שטס עם וירג'ין גלקטיק מצוי בתווך הזה ולפי ה-FAI למשל הוא אינו זכאי לתואר אסטרונאוט.
- בלו אוריג'ין, אשר מציעה ביקור קצר בחלל באמצעות תא שמורכב על הטיל הרב פעמי ניו שפרד. הטיל משוגר היישר מעלה ומעניק לו מספיק מהירות אנכית כדי להגיע לגובה של 105–115 ק"מ ובניגוד ל-VSS Unity אין בו אמצעי ניהוג כלל כך שאת כל ששת המושבים מאיישים תיירים ואין צורך בטייסים. אחרי מספר דקות התא נופל חזרה לכדור הארץ, נבלם באמצעות מצנחים ונוחת לא הרחק מנקודת השיגור, הטיסה כולה משיגור עד נחיתה אורכת כעשר דקות. ביולי 2021 התקיימה הטיסה הראשונה בה השתתפו ג'ף בזוס מנכ"ל החברה ועוד מס' מקורבים, מאז ועד נובמבר 2024 שוגרו עוד 8 טיסות ובהם כחמישים תיירי חלל נוספים, רובם לקוחות בתשלום ומיעוטם עובדי ואורחי החברה.
תיירות חלל מסלולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד לטיסה תת-מסלולית בה מגיעים לגבול החלל למשך שתיים עד חמש דקות בלבד, טיסת חלל מסלולית היא טיסה בה רכב החלל מפתח מהירות מספקת כדי להיכנס למסלול הקפה סביב כדור הארץ, משימת חלל 'אמיתית' שכזו אורכת בין ימים ספורים לשבועיים ומחירה עשרות מיליוני דולרים לכרטיס. מטבע הדברים משך האימונים והדרישות הפיזיות לטיסה כזו מורכבים בהרבה.
סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מעולם לא עסקה בהטסת תיירים לחלל אלא רק אסטרונאוטים בשכר מטעמה. לעומת זאת רוסקוסמוס (סוכנות החלל הרוסית) הדלה באמצעים ניאותה לכך והטיסה שבעה תיירי חלל על גבי חלליות סויוז בשנים 2000 עד 2009, כולם הצטרפו רק כ'טרמפיסטים' לטיסה קיימת שיעדה תחנת החלל והמחיר שנגבה מהם היה 20–30 מיליון דולר למושב.
עם השבתת מעבורת החלל האמריקאית ב-2011 הפכו חלליות סויוז הקטנות לדרך היחידה להגיע לתחנת החלל, כך שלא נותרו מושבים פנויים לתיירות חלל.
בסביבות 2020, נכנסה לראשונה לתחום השיגורים המאוישים חברה פרטית ולא סוכנות ממשלתית - ספייס איקס, כעת כשכבר לא היה מחסור במושבים פנויים ונוצר אינטרס כלכלי פרטי נסללה הדרך לחזרת טיסות התיירות אחרי הפסקה של עשור, תדירות הטיסות גדלה במעט והפעם שוגרו גם טיסות ייעודיות במיוחד לתיירות חלל.
למרות העלייה בזמינות תיירות חלל נותרה בילוי לעשירים בלבד והיא עדיין עולה שלושים עד חמישים מיליון דולר לנוסע.
פירוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]... בעבודה ...
תייר החלל המסלולי הראשון היה דניס טיטו ששוגר באפריל 2001[2]. תייר החלל הישראלי הראשון היה איתן סטיבה, ששילם תמורת החוויה 55 מיליון דולר ושוגר באפריל 2022[3].
... בעבודה ...
יעדי הטיסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד כה טיסות החלל הרוסיות הגיעו כולם אל תחנת החלל הבינלאומית ועגנו שם, יעדה של דרגון 2 האמריקאית היה גם הוא ברוב המקרים תחנת החלל הבינלאומית, אך חלק מהמשימות הקיפו את כדור הארץ בגובה מאות ק"מ בלי להגיע ליעד כלשהו מסוים.
במשימת Inspirition-4 חללית C207 עברה שינוי לקראת המשימה, כיוון שלא יועדה לעגון בתחנת החלל הבינלאומית. מתאם החללית הוחלף בחלון גדול בצורת כיפה בקוטר של כמטר - החלון הגדול ביותר ששוגר אי פעם לחלל.
רשימת תיירי חלל שהגיעו למסלול הקפה סביב כדור הארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]# | לאום | שם | תאריך השיגור | משך | חללית | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|
1. | דניס טיטו | 28 באפריל 2001 | 8 ימים | סויוז | תייר החלל הראשון | |
2. | מרק שאטלוורת' | 25 באפריל 2002 | 10 ימים | סויוז | ||
3. | גרגורי אולסן | 1 באוקטובר 2005 | 10 ימים | סויוז | ||
4. | / | אנושה אנסארי | 18 בספטמבר 2006 | 10 ימים | סוויוז | תיירת החלל הראשונה[4] |
5. | / | צ'ארלס סימוני | 7 באפריל 2007 | 10 ימים | סויוז | |
6. | / | ריצ'רד גאריוט | 12 באוקטובר 2008 | 13 ימים | סויוז | בנו של האסטרונאוט אוון גאריוט[5] |
-. | / | צ'ארלס סימוני | 26 במרץ 2009 | 14 ימים | סויוז | תייר החלל החוזר הראשון[6] |
7. | גי לאליברטה (ממקימי קרקס השמש) | 30 בספטמבר 2009 | 12 ימים | סויוז | [7] | |
11. | ג'ארד אייזקמן, סיאן פרוקטור, היילי ארקנאו, כריסטופר סמבורסקי | 16 בספטמבר 2021 | 3 ימים | דרגון 2 | משימת Inspiration 4, טיסת תיירות ייעודית ראשונה | |
13. | יוסאקו מאזאווה, יוזו הירנו | 8 בדצמבר 2021 | 12 ימים | סויוז MS-20 | מיליארדר יפני ועוזרו + קוסמונאוט מקצועי שהטיס אותם | |
16. | לארי קונור, איתן סטיבה, מארק פאת'י | 8 באפריל 2022 | 17 ימים | דרגון 2 | משימה פרטית (Axiom-1), 3 תיירים ואסטרונאוט מקצועי אחד שהטיס אותם | |
17. | ג'ון שופנר | 21 במאי 2023 | 9 ימים | דרגון 2 | תייר חלל אחד, 2 אסטרונאוטים סעודיים במימון מדינתי ואסטרונאוט מקצועי אחד שהטיס אותם | |
20. | סקוט פוטיט, שרה גיליס, אנה מנון | 10 בספטמבר
2024 |
דרגון 2 | משימת Polaris dawn. ארבעה תיירי חלל במימון פרטי, מהם אחד שזו טיסתו השנייה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיירות בחלל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ידען תיירות חלל, באתר "הידען"
- משה גלעד, דיל בין כוכבים: תיירות החלל כבר בפתח, באתר הארץ, 22 במרץ 2011
- דורון פישלר, צעד קטן למיליארדר, באתר מאקו, 6 בנובמבר 2014
- אשר שכטר, אבודים בחלל: התיירות הגלקטית עלולה להתרסק עוד לפני שהתחילה, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2014
- נועה מנהיים, סהרוריים בחלל: מה מחפשים מיליארדרים על הירח?, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2018
- משה גלעד, לפני 50 שנה הגענו לירח, אבל מתי נצא לנופש בחלל?, באתר הארץ, 17 במרץ 2019
- איתי נבו, המדריך לתייר בגלקסיה, באתר ynet, 15 ביוני 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קולו אור, איפה מתחיל החלל, 13.09.21
- ^ ליאור קודנר, הסוכנויות, טיטו: "הסתגלתי לגמרי; אני אוהב את החלל", באתר הארץ, 29 באפריל 2001
- ^ גור מגידו, לבזבז 55 מיליון דולר על טיול של שבוע וחצי: מסע היח"צ הבין-כוכבי של איתן סטיבה, באתר TheMarker, 15 באפריל 2022
- ^ אבי בליזובסקי, תיירת החלל הראשונה מתכוננת להמראה, באתר "הידען", 18 בספטמבר 2006
- ^ אבי בליזובסקי, הצוות ה-18 ותייר החלל השישי גאריוט המריאו לתחנת החלל הבינלאומית, באתר "הידען", 12 באוקטובר 2008
- ^ אבי בליזובסקי, חברי הצוות ה-19 ותייר החלל החוזר הראשון צ'ארלס סימוני המריאו לתחנת החלל, באתר "הידען", 26 במרץ 2009
- ^ אבי בליזובסקי, הצוות ה-21, ותייר חלל שהוא גם ליצן המריא בדרכו לתחנת החלל, באתר "הידען", 30 בספטמבר 2009