ינקות
יַנְקוּת היא תקופת החיים של האדם בשלבי התפתחותו הראשוניים. היא נמשכת מרגע יציאת העובר בלידה ועד לגיל שלוש שנים[1][2].
בעברית המילה נגזרת מהשורש י-נ-ק המבטא את המהות הביולוגית והפסיכולוגית של התינוק - היניקה, אשר חיונית לשרידתו ונמצאת במרכז הווייתו, בעיקר בחודשים הראשונים לחייו.
בנוסף, נהוג לתאר פרק זמן זה בחיי האדם, גם בשם "הגיל הרך"[1].
מגיל שלוש מסתיימת תקופת הינקות ומתחילה תקופת הילדות[1].
מתלות להתפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה אבולוציונית, תינוקות אנושיים מכוונים לצפות מהמטפלים שלהם שיספקו הגנה מפני סכנות[3]. בני אדם משתייכים למין אלטריאלי (אנ') שבו הצאאצים הרכים תלויים מאד בהורים, לעזרה בקיום ולשם בוויסות מערכות התנהגותיות וביולוגיות רבות.[3] מבחינת ההיסטוריה האבולוציונית שלנו, תינוקות לא יכולים לשרוד ללא מטפלים, לכן, המין האנושי לא פיתח אסטרטגיות התנהגותיות או ביולוגיות להתמודדות עם המחסור במטפלים[3]. תהליך ההתפתחות של התינוק הוא תוצאת של יחסי הגומלין הקבועים בינו ובין סביבתו[1].
לאחר הלידה מתקיימת אצל התינוק תלות פיזית מרבית[2], שכן התינוק חסר ישע ולא מסוגל להתקיים בכוחות עצמו. כתוצאה מכך, בתחילה התינוקות תלויים בדמות מטפלת כלשהי ברוב ההיבטים של קיומם[4]. על פי רוב האם ממלאת תפקיד זה, אך הוא יכול להתבצע על ידי כל מבוגר אחר שיש לו את הכישורים הדרושים.
כדי להתמודד עם חוסר ישע זה, ובדרכו להפוך לפעוט ובהמשך לאדם בוגר, רוכש התינוק מיומנויות חיים רבות במהלך שנת החיים הראשונה שלו. בגיל שבועות אחדים מתחיל התינוק להגיב לכל שינוי רגשי בסביבתו המיידית, בהתאם לעוצמת השינוי[2]. התאוריה של תודעה היא יכולת שמתפתחת אצל התינוק מרגע הלידה ועוזרת לו להגיב להתנהגות האדם שמולו ולנבא התנהגות הורית[2]. יכולתו של הילד לחזות על סמך ניסיון קודם את השלב הבא בהתנהגות סביבתו, בונה בהדרגה את יכולת שימור האובייקט, מפנימה אותו ומשחררת אותו מתלות באירועים מיידיים[2].
ההתפתחות של התינוק חלה במקביל בתחום החושי, המוטורי, הקוגניטיבי, הגופני והרגשי[2]. עד גיל שנתיים הפעוט מגיע להישגים מרשימים בשפה, קוגניציה, תפיסת העצמי ובהתפתחות החברתית, הרגשית והגופנית[5].
לסביבה שבה נמצא הפעוט יש השפעה רבה על ההתפתחות העתידית שלו במישורים רבים[6]. עם זאת, גם למאפיינים האישיים של כל פעוט ישנה השפעה על האופן שבו הוא מגיב לסביבה. אחד הגורמים אשר משפיעים על האופן שבו כל פעוט מגיב להוריו הוא המזג שלו[6].
התפתחות חושית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוש השמיעה של התינוק פועל עוד בהיותו עובר ברחם אמו, כאשר הוא יכול לקלוט ולזהות גירויים קוליים כבר בשלושת החודשים האחרונים להריון[2].
המגע הראשון והחשוב ביותר לרך הנולד הוא המגע העורי[2]. לכן מומלץ להשכיב את התינוק מיד עם צאתו מהרחם, עוד לפני ניתוק חבל הטבור, על בטן אמו או על חזה, על מנת להפחית את הלם המעבר משיווי המשקל הפנימי של הרחם לסביבה החיצונית[2].
מהיום השלישי לאחר הלידה התינוק יכול לזהות את שד אמו וצווארה לפי חוש הריח, באופן המאפשר לו להבדיל בינה לבין נשים אחרות[2].
חוש הראייה מתפתח באופן יותר הדרגתי. בתחילה התינוק מבחין במסגרת חיצונית, ורק מאוחר יותר – במה שבתוך המסגרת. מכאן שתחילה הוא מזהה מסגרות של פנים, ורק חודשיים מאוחר יותר הוא יכול להבחין בחלקי הפנים כמו אף, עיניים ואוזניים. בגיל חמישה עד שבעה חודשים הוא כבר יכול לזהות פנים שראה שבוע קודם לכן פעם אחת במשך יותר מדקה. בגיל חודשיים התינוק מתחיל ליצור קשר עין עם אנשים אחרים בסביבתו[2].
התפתחות גופנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התפתחות גופנית בינקות
מבחינה גופנית עוברים על התינוק שינויים גדולים, שהבולט בהם הוא הכפלת משקל הלידה. רפלקסים מולדים נעלמים ומוחלפים בתנועות רצוניות, קצב הלב מתייצב ויורד, מערכת העיכול מתפתחת ובהדרגה השיניים צומחות וכך מתאפשר לתינוק לצרוך מזון מוצק, ועוד.
בתחום המוטורי לומד התינוק לזקוף את ראשו בשכיבה על הבטן, להתהפך מהבטן לגב ולהפך, לזחול, להתיישב, להיעמד ולבסוף ללכת.
ההתפתחות הקוגניטיבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התינוק קולט את סביבתו ומפתח יכולת קוגניטיבית[2]. האינטליגנציה של התינוק באה לידי ביטוי בדרך שבה הוא פועל על סביבתו כדי להכיר אותה[7]. בגיל הינקות פעוטות בדרך כלל מגיבים באופן רפלקסיבי לגירויים חיצוניים ופנימיים. עם זאת ניתן לראות סימנים ראשוניים של שליטה עצמית כבר במהלך חודשי החיים הראשונים[4]. למשל, פעוטות בגילאי 3–6 חודשים כבר מסוגלים ליצור הסחת דעת עצמית מגירויים לא נעימים[8].
הניסיון תורם להתפתחות המוח[9]. במהלך השנתיים הראשונות לחיים המוח של הפעוט מגיע לתשעים אחוזים מגודלו הבוגר[5]. בתקופה זו המערכת הלימבית מתחילה להבין קשרי סיבתיות בין גירוי לתוצאה. התפתחות זו מאפשרת לפעוט לצפות קבלה או אובדן של חיזוק על פי רמזים מהסביבה[8].
תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה רואה את ההתפתחות הקוגנטיבת כתהליך המורכב משלבים הנבדלים זה מזה איכותית, ואשר הם אוניברסליים - משותפים לילדי כל התרבויות.
עד גיל שלוש קיבולת זיכרון העבודה מאפשרת לפעוט לעבד כשתי יחידות מידע בו זמנית[7]. קיבולת החשיבה מתפתחת בהדרגה עם הגיל ומגיעה בבגרות לכשבע פריטים[7].
אף על פי שיש לתינוק יכולת זיכרון אפיזודי, אדם מבוגר לא זוכר אירועים שהתרחשו לפני גיל שנתיים וחצי, תופעה זו מכונה בשם שיכחון הינקות.
לכמות הסכמות העומדות לרשותו של האדם יש השפעה על יכולת החשיבה שלו. ככל שמספר הסכמות גדל, כך גדלה היכולת להבחין בפרטים ולקלוט מידע רב ומגוון יותר. ריבוי סכמות ממעט את ההכללות המוטעות ומגדיל הסיכוי לשייך מסרים בהתאמה רבה יותר לסכמה[10]. בתקופת הינקות הסכמות מתפתחות כתוצאה מיישום חוזר ונשנה שלהן במגוון העצמים שהסביבה מספקת. כתוצאה מכך הן מתרחבות ומתבדלות בתהליכים של הכללה והבחנה[7].
התפתחות תקשורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהשבוע החמישי התינוק מביע את צרכיו בחמישה סוגי צעקות: כאב, אי נוחות, רעב, עייפות ורצון למגע[2].
היכולת לתקשר בצורה מתקדמת יותר מתפתחת בסביבות גיל 10 חודשים[11]. כדי שהתינוק יוכל לתקשר עם הזולת עליו להיות מודע לכך שהוא יכול לפענח את הכוונות שלו, שיכולות להיות לו כוונות משלו ושניתן להיעזר בו להשגת מטרות שונות[11]. בנוסף, עליו לפתח כוונה תקשורתית ויכולת לביסוס תשומת לב משותפת, שהיא תנאי חיוני לקיומה של תקשורת[11].
פעולות התקשורת הראשוניות של תינוקות יתבצעו על ידי תקשורת בלתי-מילולית כמו מחוות גוף ומבט עין[11]. לצורך כך הוא מפתח את היכולת למקד את המבט לעבר הדמות המטפלת בו, לזהות צלילים, אנשים וחפצים.
ההתפתחות השפתית מאפשרת לצרף למחוות ולמבטים גם מבעים מילוליים[11]. בשלב הראשון תינוקות מתחילים לשחק בצלילי השפה[12]. רכישת השפה, מתבטאת בשימוש הולך ומשתכלל בהגאים (תחילה תנועות, ובהמשך עיצורים), עד כדי הרכבת מילים בסיסיות - בעיקר שמות עצם מוחשיים, שמהווים את עיקר אוצר-המילים בסוף תקופת הינקות.
עם הגיל פעוטות וילדים צעירים רוכשים מגוון הולך וגדל של צורות לשוניות-פרגמאטיות להבעה של פעולות דיבור שונות בהקשרים חברתיים שונים[11].
התפתחות רגשית-חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקשרים הבין-אישיים הראשוניים מתחילים במסגרת המשפחה[13]. במישור הרגשי מפתח התינוק התקשרות עם הדמויות המטפלות, והוא מגלה בהדרגה רגשות כמו פחד, חרדת זרים, חרדת נטישה ועצמאות. תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי עוסקת בקשר שבין הפעוט לדמות המטפלת שלו.
הקשרים הראשוניים הללו יוכללו ליחסים בין אישיים לאורך כל חייו של האדם[13]. פעוטות שלא גודלו בקשר אוהב בשנה וחצי הראשונות לחייהם עלולים לפתח פסיכופתיה, אשר תמנע מהם את היכולת לחוש אהבה ואת הצורך בה[14].
תקופות קריטיות בתקופת הינקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלסטיות של מערכת העצבים מאפשרת למידה ושינוי בהתנהגות בעקבות מפגשים עם הסביבה[9].
מנגנונים עצביים מסוימים מעוצבים על ידי הניסיון בשנות החיים הראשונות בלבד[15]. כתוצאה מכך הינקות מהווה תקופה קריטית עבור התפתחותן של מספר יכולות ומיומנויות. כלומר, רק אם הפעוט יתנסה בגירויים המתאימים בתקופות אלו הוא יוכל לפתח אותן.
רכישה מלאה ושוטפת של שפת אם יכולה להתבצע בשנות הינקות והילדות המוקדמות בלבד[15].
חשיבות השינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השינה היא הפעילות העיקרית של המוח בתחילת החיים, כך שבמשך רוב הזמן שבו מתפתחות היכולות השונות של הפעוט המוח ישן[5]. פעולת השינה הצליחה להישמר לאורך האבולוציה משום שהיא חשובה להתפתחות ולתפקוד[5].
בעיות בשינה בגיל הינקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תינוקות שסובלים מהפרעות שינה נוטים להראות בעיות התנהגותיות רבות יותר בהשוואה לתינוקות ללא קשיי שינה. הם מתוארים על ידי הוריהם כנרגנים, תובעניים, נודניקים, רגישים לגרויים שונים ומתקשים להסתגל למצבים שונים[5].
התנהגות חקרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצורך לדעת ולהבין בא לידי ביטוי בינקות ובילדות באופן גלוי וחופשי[14]. ילדים נהנים מהתבוננות בטבע ומחשיבה על הסובב אותם[16]. בשנת החיים הראשונה והשנייה של התינוק הוא לומד להכיר את העולם באופן ישיר באמצעות חושיו ומעשיו[12].
בגיל הרך הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם[17]. התינוק בוחן את עולם העצמים והגירויים שמסביבו. בתהליך זה הוא לומד להכיר את תכונותיהם ומתאים את עצמו אליהם[7]. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת נכונותם להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה[17].
סקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה[14]. אחת ממטרות החינוך בגיל הרך היא לעודד ולפתח את ההתעניינות והסקרנות הטבעית של הילדים[16]. בהתאם לכך, עם הזמן מחליטים המבוגרים שעליהם להתערב ולקבוע במה על הילד לעסוק. בתחילה מדובר בהורים ואחר כך הגננות והמורים[17]. גם כאשר כוונותיהם של המבוגרים טובות, מצב זה עלול לצמצם את הסקרנות הטבעית של הילד אם מכריחים אותו ללמוד נושאים שאין הוא חפץ בהם באמצעות ענישה מחמירה[17].
ניצני אוריינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהליך הרכישה של מיומנויות אורייניות נמשך לאורך שנים. הוא מתחיל כבר בתקופת הינקות, שבהם הפעוט נחשף לשפה הדבורה ולסביבה עתירת דפוס, שבה אנשים קוראים וכותבים[18].
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסויים הבוחנים יכולות מוקדמות של תינוקות מבוססים על הביטואציה. ניסויים אלה בנויים משני שלבים. בתחילה מציגים לפני התינוק גירוי באופן חוזר ונשנה, עד שהתינוק מגלה סימנים של דעיכת העניין בגירוי. מכך מניחים כי התרחשה למידה מהסוג של התרגלות. לאחר מכן מציגים לפני התינוק גירוי שני הדומה לגירוי הראשון אך אינו זהה לו ובוחנים את מידת העניין המחודש שהתינוק מגלה. אם התינוק אכן מגיב באופן המצביע על עניין בגירוי החדש, ניתן להסיק שהוא מבחין בין שני הגירויים[7].
חשיבות גידול במסגרת משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת שלטון צ'אושסקו ברומניה נקבע צו שקידם באגרסיביות את גידול האוכלוסין, האוסר על אמצעי מניעה והפלות לנשים עם פחות מארבעה ילדים, למרות העוני העמוק של רוב המשפחות. לאחר שהופל צ'אושסקו, ב-1989, התגלו ילדים רבים ששהו בבתי יתומים בתנאים קשים. שלושה חוקרים, Charles Nelson, Nathan Fox, ו-Charles Zeanah ערכו מחקרים כדי לנסות להבין מה ההשלכות של דבר זה וסיכמו אותם בספרם "הילדים הנטושים של רומניה: מחסור, התפתחות המוח והמאבק להחלמה"[3][19].
במסגרת המחקרים ילדים ששהו בבתי היתומים הרומניים חולקו באופן אקראי להמשך טיפול בבית יתומים או לאומנה באיכות גבוהה. כקבוצת ביקרות, נבדקו ילדים רומנים שחיו עם הוריהם. באופן שהדהים את החוקרים, נמצא כי לטיפול מוסדי יש השפעות הרסניות כמעט בכל התחומים. ילדים שעברו לבתי אומנה הראו תוצאות טובות יותר בגדילה (גובה ומשקל אך לא היקף ראש), במדדים שונים של קשב, באבטחת התקשרות וביחסי עמיתים מאשר ילדים שהיו בבתי יתומים. ילדים שהוכנסו לאימוץ בגילאים צעירים יותר (במיוחד בתקופה לפני גיל שנתיים) הראו בדרך כלל תוצאות טובות יותר מאשר ילדים שהוכנסו בגילאים מבוגרים יותר[3]. חוקרים הגיעו לשלוש מסקנות מרכזיות - האחת כי ההשפעות של טיפול מוסדי הן מזיקות ומסוכנות. שנית, העיתוי מהותי ותינוקות וילדים קטנים אינם יכולים לחכות לשינויים במערכת או להורים מאמצים. המוח שלהם מתפתח, והתיקון הופך קשה יותר ככל שהמצבים השליליים נמשכים זמן רב יותר. שלישית, במעבר מהטיפול המוסדי, חיוני לפתח מערכת של אומנה איכותית[3]. "פרויקט ההתערבות המוקדמת של בוקרשט" [1] מספק את הראיות הדרושות לטיעונים לטובת אימוץ ונגד בתי יתומים. עם זאת ילדים נמצאים במסגרות מוסדיות בכל רחבי העולם. מדינות רבות קיבלו את הצורך לבטל ממוסד את הטיפול בילדים פגיעים - כלומר לסגור בתי יתומים לטובת אומנה ואימוץ מואץ.[3].
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
תינוק בוחן את אצבעות רגליו - התפתחות מוטורית במהלך הינקות -
תינוק ישן -
תינוק אוכל -
תינוק ישן בעריסה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרן צוריאל הררי, "אם המדינה לא משקיעה בילדים מסיבות מוסריות, שתעשה את זה מסיבות כלכליות", באתר כלכליסט, 20 במרץ 2014
- BRAIN POWER: From Neurons to Networks - הקבלה של ההתפתחות המוחית להתפתחות האינטרנט, תוך התמקדות בתקופת הינקות והילדות
- Monkeys and Morality – סרטון הסבר על תאוריית ההתקשרות מתוך CrashCourse (באנגלית)
- ינקות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תינוקות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 אפטר, א., הטב, י., ויצמן, א., וטיאנו, ש. (2010). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Dozier, Mary (1 June 2014). "Romania's Abandoned Children: Deprivation, Brain Development, and the Struggle for Recovery". American Journal of Psychiatry. 171 (6): 693–694. doi:10.1176/appi.ajp.2014.14030320. ISSN 0002-953X.
- ^ 1 2 Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 3-17). Washington, DC, US: American Psychological Association
- ^ 1 2 3 4 5 נופר ישי-קרין, הפרעות שינה - איך מזהים אותן ולמה כל-כך חשוב לטפל בהן, באתר פסיכולוגיה עברית, 18 בינואר 2003
- ^ 1 2 Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 61-90). Washington, DC, US: American Psychological Association
- ^ 1 2 3 4 5 6 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
- ^ 1 2 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ 1 2 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
- ^ 1 2 3 4 5 6 שושנה בלום-קולקה ומיכל חמו (2010). ילדים מדברים: דפוסי תקשורת בשיח עמיתים. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
- ^ 1 2 הוארד גארדנר (1995). מוח חשיבה ויצירתיות. רעננה: ספרית פועלים.
- ^ 1 2 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ 1 2 3 Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.
- ^ 1 2 Hensch, T. K. (2003). Controlling the critical period. Neuroscience research,47(1), 17-22.
- ^ 1 2 חיים אישך (2009). גן הילדים – גן עדן להוראת מדעים. עלון דע-גן, 2, 16-21.(הקישור אינו פעיל, 1.4.2019)
- ^ 1 2 3 4 צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.
- ^ משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית - האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, (2007). תשתית לקראת קריאה וכתיבה - תוכנית לימודים לגן הילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי
- ^ [https://www.hup.harvard.edu/books/9780674724709 Romania’s Abandoned Children Deprivation, Brain Development, and the Struggle for Recovery
