יוסף תאומים
 | |
| קברו של הרב יוסף תאומים | |
| לידה |
1727 ה'תפ"ז  שצ'ז'ץ, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
26 באפריל 1792 (בגיל 65 בערך) י' באייר ה'תקנ"ב  פרנקפורט על האודר, ממלכת פרוסיה |
| כינוי | הפרי מגדים |
| מקום קבורה |
 סלוביצה |
| מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי, ממלכת פרוסיה |
| תקופת הפעילות |
? – 26 באפריל 1792 |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, מקרא |
| רבותיו | רבי מאיר תאומים. |
| חיבוריו | פרי מגדים, פורת יוסף, גינת ורדים, תיבת גמא, שושנת העמקים, ספר נטריקן, נועם מגדים, הגיון לב, ספר המגיד, אֵם לבינה, מתן שכרן של מצוות, ראש יוסף |
  | |
רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך. נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים (פמ"ג).
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-1727 בכפר שטריץ שליד לבוב, בפולין (כיום באוקראינה)[1]. עם לידתו עברו הוריו ללבוב שם כיהן אביו, ר' מאיר תאומים, כדיין, מגיד מישרים ומורה צדק. בצעירותו למד תורה מאביו, בגיל עשרים הדפיס כמה מחידושיו בסוף ספרו של אביו[2]. בסביבות שנת תק"ד (1744) עבר להתגורר בקומארנו, שם נישא.
בקומארנו התגורר מעל עשר שנים, בהם שימש שם כ'מלמד' לבני תושבי המקום, ובכל שעותיו הפנויות התמסר ללימוד ולכתיבת ספריו.
בין תקכ"ז לתק"ל (1767–1770) עבר לברלין, מאחר שבקומארנו הופרע מלימודו. שם המשיך בכתיבת ובהדפסת ספריו. בשנות מגוריו בברלין לימד בין השאר בבית מדרשו של העשיר רבי דניאל יפה. בשנים אלו היו לו מספר היתקלויות עם חתנו של יפה, המשכיל דוד פרידלנדר, שלא ראה בעין יפה את בואו לברלין.
לאחר פטירת אביו בי"ג בתמוז תקל"א[3], פנו פרנסי לבוב אליו בבקשה שיבוא למלא את מקומו. הוא סירב בנימוק שהוא עסוק בהשלמת ספריו והדפסתם. בסוף תקל"ד נענה לבקשתם והתמנה לדיין, מגיד מישרים ומורה צדק בלבוב.
בשנת תקמ"א התמנה לרב ואב בית דין בפרנקפורט על האודר, בה כיהן אחת עשרה שנה. נפטר בי' באייר תקנ"ב (2 במאי 1792)[4]. הוא נקבר בבית העלמין בסלוביצה (פו'), שאז היה נחשב חלק מפרנקפורט על האודר.
| תקופת חייו של הרב יוסף תאומים על ציר הזמן |
|---|
 |
דרכו בלימוד ותכונותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בילדותו לא היה ר' יוסף מן המחוננים, וגם בגדולתו, כשכבר התפרסם כאחד מגדולי הדור, היה נוהג לבקש כי לא יפסיקוהו בדרשתו בשאלות וקושיות, כדי שלא יתבלבל. מסופר עליו שהיה שקדן ומתמיד גדול, וכמעט "לא פסיק פומיה מגרסה". היה ידוע בענוותנותו הרבה, עד כדי שגם כשהיה ראש ישיבה ורב עיר היה חותם על אגרותיו "יוסף מלמד" בלבד.
ר' יוסף ביקר את שיטת החינוך שהייתה נהוגה ביהדות אשכנז ששמה דגש על פלפול בתלמוד והזניחה את לימוד המקרא והשפה העברית. הוא שיבח את קהילות הספרדים ואת "גאוני הזמן" ש"בינינו האשכנזים" הלומדים "כסדר הראוי והנכון".[5] הוא התנגד ל"למדנים תורניים האוהבים פלפול של הבל, אבני בהו על קו תהו, ושונאים איש הישר הולך"[6], וצידד בלימוד לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. קו זה הובילו בחיבורו 'פרי מגדים'. קושיות סבוכות בלימוד היה פותר מתוך עיון מרובה בתלמוד ובראשונים.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]"פרי מגדים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ר' יוסף תאומים, נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים על השולחן ערוך. החיבור היה לאחד מפרושים החשובים של השולחן ערוך, ונתחברו עליו ספרים וקיצורים רבים. רבים מהפוסקים האחרונים, דוגמת רבי ישראל מאיר הכהן בספרו "משנה ברורה" מסתמכים עליו רבות.
ה"פרי מגדים", ושאר ספריו, ידועים בעיקר בשל חדירתם לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים עמוקים. המסורת מספרת כי לפני שכתב את חידושיו נהג ללמוד את הנושא עשרים פעמים. כמו כן מסופר עליו כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה, ורק אחרי שחזר עליה 101 פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו 'פרי מגדים' לחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך[7].
את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, בהן שיכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.
חיבורו 'פרי מגדים' מכיל פירושים, הערות וביאורים על חלק אורח חיים של השולחן ערוך (על כולו), ועל חלק יורה דעה (מתחילתו עד סימן קיב). החלק על אורח חיים כולל שני חלקים: "משבצות זהב" שהוא פירוש לספרו של הט"ז, ו"אשל אברהם" על סדר המגן אברהם. החלק על יורה דעה כולל שני חלקים: "משבצות זהב" על הט"ז, ו"שפתי דעת" על סדר הש"ך.
בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך של השולחן ערוך. במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.
בפתיחת ספרו כתב המחבר מאמר ארוך בו הוא מסכם באריכות את כל הדינים הנוגעים למורה הוראה בסדר הוראת ההלכה לשואלים. חיבור זה יחיד מסוגו ובעל חשיבות רבה לכל פוסק. כמו כן נודע ה"פרי מגדים" ב"פתיחות" שהוא מקדים לכל נושא הלכתי ב"שולחן ערוך", בו הוא מבהיר את עקרונות ויסודות העניין.
שאר חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין ספריו האחרים:
- ראש יוסף - חידושים על שבע מסכתות: חולין, ברכות, שבת
, פסחים, ביצה, מגילה, קידושין, יוזפוב 1882, ולבוב 1863 ו-1882 (בכל דפוס נוספו עוד מסכתות). - פורת יוסף - חידושים על מסכת יבמות וכתובות (זאלקווא 1756).
- גינת ורדים - 70 כללים בתלמוד, וסברות מחודשות (פפד"א 1767).
- תיבת גמא - פירושים על התורה, (פפד"א 1782), נכלל בתוך ספרו של אביו ר' מאיר תאומים רב פנינים. חזר ונדפס בספר נפרד בקולומיה 1883 ועוד.
- שושנת העמקים - כ"ד כללי התלמוד, (פרנקפורט דאדר 1782, תחילה נדפס בתוך "רב פנינים").
- ספר נטריקן - ר"ת נשמה טהורה רוב ימי' קדושה נצחית, פירוש מילים בתלמוד ודברי מוסר ואגדה, בילגורי 1910. בסוף הספר נדפסו תולדות יוסף (רבינו יוסף תאומים), מאת ר' צבי יחזקאל מיכלזאָהן מפלונסק. הספר נדפס בהסכמותיהם של ר' מנחם מענדיל אלטר מגור, ר' אברהם במוהר"י יהודה ליב איגר מלובלין, ר' אהרן מנחם מענדיל גוטרמאן מראדזימין, ור' יצחק זעליג מורגנשטרן מקאצק סאקלוב.
- נועם מגדים - באורים ומנהגים על סדר התפילה, לבוב 1854, נדפס גם בתוך סידור הגיון לב.
- ספר המגיד - פירושים עה"ת והפטרות ודרשות לשבתות ויו"ט עם באור על פרקי אבות, השלימו בשנת תקל"ו בלבוב.
- אֵם לבינה - שרשים בלשון הקודש, ארמית ותלמודית בשלשה א"ב והקדמות.
- מתן שכרן של מצוות - שמונה חקירות בעניין שכר ועונש, וילנה 1878.
- סדר גיטין וחליצה - בתוך: ספר הזיכרון "שם משמעון" על שם הרב משה שמעון זיוויץ, בעריכת זאב לייטר, פיטסבורג תשכ"ה.
במהלך השנים נדפסו חיבורים שונים שמטרתם ללקט ולבאר את דברי פרי מגדים בספריו. ביניהם גם הספר שאלות ותשובות הפרי מגדים, שליקט ר' אפרים לייכטג מספרי הפרי מגדים, קישוארדה 1935.
מלבד הספרים שפורסמו, הרב תאומים הותיר חיבורים רבים שלא הגיעו לדפוס.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה ליב הכהן מימון, שרי המאה, חלק ראשון, פרק ה, ע' 65-55, מוסד הרב קוק: ירושלים תשנ"ט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "תאומים, יוסף בן מאיר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 221, באתר היברובוקס
- יוסף תאומים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שבח קנביל, תולדות הפרי מגדים, בתוך: תולדות גדולי ההוראה, ניו יורק תשט"ו, עמ' 106, באתר היברובוקס
יוסף בן מאיר תאומים (1727-1792), דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרי מגדים חלק יורה דעה, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי יחזקאל מיכלזאהן, תולדות יוסף, בתוך: יוסף תאומים, נטריקן, בילגורייא תר"ע; אברהם בלוי, משואות, בני-ברק תשכ"ח, עמ' קמג-קנא. ברוב המקורות מופיע שנולד בלבוב ונפטר בד' אייר.
- ^ ברכת יוסף ואליהו רבא, זאלקוויא תק"ז.
- ^ ע"פ נוסח מצבת אביו בספר אנשי שם אות שנ"א, שם כתוב שנפטר בתקל"ג. אך זה לא מסתבר כי בנו הפרי מגדים כתב בב' בניסן תקל"ב בהסכמה לספר מראה כהן על אביו את הנוסח ז"ל שמראה שנפטר, מכיוון שזה היה בניסן ופטירת אביו הייתה בתמוז משמע שנפטר לא יוקדם מתקל"א. וגם שבהקדמה לספר אביו 'רב פנינים' שהוציא רבנו לאור בתקמ"א כתב בפירוש שעשר שנים אחרי פטירת אביו הוא התבקש לרבנות פפד"א.
- ^ על פי מרדכי גנוט, "תאריך פטירתו של רבנו בעל "פרי מגדים" זצ"ל", המודיע, יג באלול תש"ן, עמ' ג. לעומת זאת, הרב יהודה לייב פישמן מימון בספרו "שרי המאה" ציין את פטירתו בד' באייר.
- ^ אגרת לאחד ממלמדי הזמן: ”והבחורים אשר אומרים כי חרפה להם ללמוד בישיבה פרשה חומש עם רש"י וקפיטול בנביאים וכתובים, לו חכמו ישכילו היו לומדים זה ראשונה מכל... ואני משבח הספרדיים בזח אשר לימודם עולה יפה. ובוודאי כי לא אלמן ישראל בינינו האשכנזים ת"ל גאוני הזמן אשר לומדים כסדר הראוי והנכון... ולא כאותן שלומדים עם תלמידים גפ"ת עם שיודע להקשות איזה קושיא ותירוץ חכים ורבי יתקרי ובתנ"ך אין לו שום ידיעה ולשון הקודש מונח בקרן זויות. ואם שגם אני אין לי ידיעה מרובה בזח אנוס אני כי לא היה לי שום מלמד על זה ואין מעורר אותי. גם לא היה לי הספרים הצריכים לזה ובחמלת ה' עלי נתעוררתי מעצמי ולמדתי קצת עם תלמידים מה שחנני ה'”
- ^ לשונו ב"איגרתו" שבראש ה"פרי מגדים" לאורח-חיים
- ^ שרי המאה, ח"א, פ"ה
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |