נתנאל וייל
 | |
| לידה |
1687 ה'תמ"ז  שטילינגן (אנ'), מרקיזות באדן  |
|---|---|
| פטירה |
7 במאי 1769 (בגיל 82 בערך) ל' בניסן תקכ"ט ראשטאט (אנ'), מרקיזות באדן |
| מקום קבורה | קרלסרוהה, באדן-וירטמברג, גרמניה |
| תקופת הפעילות |
? – 7 במאי 1769 |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית בגרמניה |
| רבותיו | רבי אברהם ברודא |
| תלמידיו | רבי שלמה זלמן עמריך |
| צאצאים |
ידידיה טיאה וייל |
  | |
רבי נתנאל[1] וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא). חיבורו המפורסם הוא "קרבן נתנאל" על פסקי הרא"ש.
תולדות חייו ומשפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נתנאל וייל נולד ב-1687 בשטילינְגֶן (אנ') לרבי נפתלי צבי וייל שהיה דור שביעי לרבי יעקב וייל (המהרי"ו).[2] בשנת 1692 נהרג אביו, ובשנת 1697 הביאה אותו אמו מרים לפיורדא, משם נשלח בעגלה לפראג, לדודו, אחי אביו, ר' ליפמן מל"ש (=מליכטנשטאט, לימים: הרוזנצין (אנ') שבצ'כיה), והוא גידל אותו כאב. שם למד בישיבתו של רבי אברהם ברוידא, ואף נישא לאחייניתו פייגלא. יחד עם מורו עבר לעיר מץ, כאשר זה נבחר לרב המקום, אולם אחר כך חזר לפראג והיה בה לראש ישיבה גדולה. ובין ה'תע"ג לה'תע"ד נבחר רבו לאב"ד פרנקפורט ועבר יחד עם רבו לשם, ולמד בישיבתו שם עד שנת ה'תע"ז כשנפטר רבו חזר לפראג, ושם התחיל יחד עם בנו הרב ידידיה טיאה וייל לכתוב את חיבורו על הרא"ש הנקרא "קרבן נתנאל".
ב-1744 התרחש גירוש יהודי בוהמיה וב-1745 עבר לגרמניה והיה לרב בשוורצוואלד, ושם כתב חציו ורובו של הספר עם בנו הבחור ר' שמעון הירש. ב-1750 נתמנה לרבה של קארלסרוהה, שם סיים את פירושו על הרא"ש לסדרי מועד ונשים, יחד עם חתנו ר' נפתלי ליברליש מפראג. בפירושו הוא מפרש את דברי הרא"ש, מברר את גרסאותיו ומביא מקורות לדבריו. הוא נדפס לראשונה בשנת תקט"ו (1755) בשם "קרבן נתנאל" ומאז נדפס כמה פעמים. בש"ס וילנא (1880–1886) הוא נדפס בצמוד לפירוש הרא"ש, כך גם בש"ס דפוס סלאוויטא (1835).
נפטר בל' בניסן תקכ"ט (7 במאי 1769) בעיר ראשטאט ונקבר בקארלסרוהה.
בנו הרב ידידיה טיאה וייל נתמנה לרב העיר במקומו. בנו האחר, שמעון הירש הדפיס את ספרו "נתיב חיים".
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "קרבן נתנאל" (קרלסרוהֶה, תקט"ו) - פירוש על הלכות הרא"ש
- "תורת נתנאל" (פיוּרדא, תקנ"ה / מודיעין עילית, תש"ע) - שו"ת ודרשות.
- "נתיב חיים" (פיוּרדא, תקל"ט) - הערות על שולחן ערוך (אורח חיים) ונושאי כליו (בעיקר המגן אברהם).
- מנחת נתנאל על סדר מועד, וסדר נשים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שם הגדולים לחיד"א בערך על שמו.
- "ויל, נתנאל בן נפתלי צבי", ערך באנציקלופדיה העברית.
- ש.מ. חונס, תולדות הפוסקים, 455, תרפ"ט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו
- דפוס קרלסרוא תקט"ו, קרבן נתנאל, באתר היברובוקס
- דפוס פיורדא תקנ"ה, תורת נתנאל, באתר היברובוקס
- דפוס מודיעין עילית תשע"א, תורת נתנאל, באתר היברובוקס
- דפוס פיורדא תקל"ט, נתיב חיים, באתר היברובוקס
- קרבן נתנאל - טקסט באתר ספאריה
אודותיו
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "נתנאל וייל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1186-1185, באתר היברובוקס
- נתנאל וייל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- דוד הלחמי, רבי נתנאל וויל, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קמ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יעקב צ' לאוטרבאך, "נתנאל וייל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רבי יעקב נתנאל ווייל בעל קרבן נתנאל באתר "MyTzadik".
- לאופולד לוונשטיין, נתנאל וייל: רבה הראשי של קרלסרוהה ומשפחתו. (במקור: Leopold Löwenstein. Nethanel Weil: Oberlandrabbiner in Karlsruhe und seine Familie) (בגרמנית) (הספר זמין לעיון מקוון ולהורדה).
נתנאל ווייל (1687-1769), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תקופת חייו של הרב נתנאל וייל על ציר הזמן |
|---|
 |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||