נחום אדמוני
 | |||||||||
| לידה |
21 בנובמבר 1929 (בן 94) י"ח בחשוון ה'תר"ץ ירושלים, פלשתינה (א"י)  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי  | ||||||||
| השתייכות |
 המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים | ||||||||
| תקופת הפעילות | 1954–1989 (כ־35 שנים) | ||||||||
| דרגה |
גנרל | ||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||
| |||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||
|
מלחמת העצמאות | |||||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
נחום אדמוני (נולד ב-21 בנובמבר 1929[1]) הוא איש ביטחון שכיהן כראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנים 1982–1989.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחום אדמוני נולד בירושלים לאלימלך וסימה אדמוני (רוטבאום), שעלו מפולין. אביו היה אדריכל נוף אוטודידקט שתכנן את גינת מלון המלך דוד ב-1929 וכיהן בתפקיד הגנן העירוני של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי. אחיו הבכור, יחיאל אדמוני, שירת שנים רבות כאיש ציבור וכמנהל בסוכנות היהודית.
אדמוני למד בגימנסיה העברית רחביה. ב-1946 הצטרף לארגון "ההגנה", עבר הכשרה בש"י ובמסגרת הגדוד השלישי של הפלמ"ח, לחם במלחמת העצמאות במסגרת הש"י, ולאחר מכן בחיל המודיעין. ב-1950 השתחרר בדרגת סגן. לאחר שחרורו למד יחסים בינלאומיים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם הכיר גם את אשתו נינה[2], וחזר לישראל ב־1954. בשובו הצטרף לקהילת המודיעין. שירת במוסד בתפקידים שונים בהם נציג המוסד במזרח אפריקה, ראש אגף תבל, האגף המופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים, וראש אגף המטה.
בשנת 1976 מונה למשנה לראש המוסד, יצחק חופי. בשנת 1982 נקבע כי מחליפו של חופי בראשות המוסד יהיה האלוף יקותיאל אדם, אך לאחר שאדם נהרג בתחילת מלחמת לבנון, נבחר אדמוני לתפקיד[3]. מיד עם כניסתו לתפקיד אירע בלבנון טבח סברה ושתילה. ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את העובדות והגורמים הקשורים בטבח, עסקה גם בתפקודו של אדמוני, וקבעה כי לא סיפק לממשלה "התרעה חד-משמעית על הסכנה בקשר עם כניסת הפלנגות למחנות, כניסה שעליה לא העיר ראש המוסד דבר בהערכת המצב שנתן בישיבת הממשלה". חרף זאת החליטה הוועדה "שאין לייחס חומרה להימנעותו זו של ראש המוסד", והוא המשיך לכהן בתפקידו[4].
בעת כהונתו כראש "המוסד", לכד "המוסד" את מרדכי ואנונו והביאו לישראל[5], לאחר שזה העביר מידע סודי לעיתון "סאנדיי טיימס" (בשנת 1986). כן היה המוסד מעורב בחיסולו של אבו ג'יהאד בתוניס (בשנת 1988). פעולות נוספות שביצע המוסד בתקופתו היו העלאת יהודי אתיופיה ב"מבצע משה" ופעולות לסיכול התחמשותה של עיראק בנשק בלתי קונבנציונלי.
בעת כהונתו היה עדיין שמו של ראש "המוסד" אסור בפרסום, ושמו פורסם רשמית רק לאחר פרישתו מ"המוסד".
ב-1988 התכוון המקומון "העיר" לפרסם מאמר ביקורת על אדמוני. הכתבה נאסרה לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית, אך בית המשפט העליון דחה את האיסור והתיר את הפרסום.
בתום שירותו במוסד מונה למנכ"ל "מקורות" (1989–1994), ולאחר מכן פנה לעסקים פרטיים. הוא דירקטור במספר חברות (שיכון ובינוי[6], סנפרוסט[7], בנק הפועלים[8]), ונחשב מקורב למשפחת אריסון[9].
בעקבות רצח יצחק רבין, מונה לראשות ועדה שקבעה מי האישים שאבטחתם תהיה בסמכות שירות הביטחון הכללי. לאחר מלחמת לבנון השנייה מונה בידי ראש הממשלה אהוד אולמרט לראש ועדה שתחקור את אירועי המלחמה, אך הוועדה פורקה בטרם החלה לפעול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחום אדמוני, באתר המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
- ריאיון עם נחום אדמוני, מבט מל"מ 86, אפריל 2020, עמ' 4 (קישור נוסף)
ראיון של נחום אדמוני למודי שניר בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דיווח לבורסה על מינויו כדירקטור בחברת סנפרוסט
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מרגלים לא מושלמים: סיפורו של המודיעין הישראלי",הוצאת מעריב, 1990, עמוד 229
- ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמוד 279
- ^ אמיר אורן, ועדת כהן חסה על אדמוני, אבל הסתייגה מתפקודו, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2006
- ^ יוסי מלמן, מאוסטרליה ועד לפיתוי ע"י "סינדי": כך נחטף ואנונו, באתר הארץ, 21 באפריל 2004
- ^ פרופיל חברה - שיכון ובינוי בע"מ, באתר Bizportal
- ^ פרופיל חברה - סנפרוסט בע"מ, באתר Bizportal
- ^ ים יהושע, המיליארדרית הסודית, עיתון תל אביב
- ^ אורה קורן, נחום אדמוני: קשור בעיקר עם קבוצת תד אריסון, באתר גלובס, 9 באוקטובר 1997
 | ||
|---|---|---|
|
