סורת אבראהים
 | |
| שם ומספר הסורה בערבית | |
| שם מתורגם | סורת אברהם |
|---|---|
| מספר הסורה | 14 |
| מספר פסוקים | 52 |
| מיקום | מכה |
| ויקיטקסט | סורת אברהם (תרגום רקנדורף) |
סורת אבראהים (בערבית: سورة إبراهيم) היא סורה מספר 14 בקוראן, והיא מכילה 52 פסוקים, המורכבים מ-832 מילים, המכילות 3,541 אותיות.[1]
הסורה מדגישה את הטענה שרק אללה יודע לכאורה את אשר בלב האדם, ושמשום כך עלינו לקבל באמונה את מילותיהם של בני האדם.
שם הסורה נגזר מפסוקים 35–41, שמתמקדים באבראהים, שהוא אברהם המקראי.[2][3]
תוכן הסורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפסוקים 2–3 נטען כי הקוראן הוא ספר אלוהי שניתן לאנושות על מנת להוציא אותה מהחושך אל האור.
פסוק 4 גורס כי כל שליחי האל דיברו בשפת האם של עמם.
פסוקים 5–6 מספרים שהנביא משה נשלח על מנת להוציא את עמו מהחושך אל האור.
בפסוקים 7–8 נאמר שגם אם כל שוכני העולם לא יאמינו באללה, הדבר לא ישנה כלום עבור אללה.
פסוק 9 עוסק באומות שקדמו למוחמד, ובתגובתן לשליחים שהגיעו אליהן.
פסוקים 10–12 ממשיכים לתאר את הדיאלוג בין שליחי האל לאומות הקדומות.
פסוקים 13–17 מספרים שאללה מעניש את הרשעים.
פסוקים 18–21 עוסקים בבריאת השמיים והארץ.
פסוק 22 טוען שלשטן אין כל שליטה על בני האדם, ושהוא רק יכול לנסות לפתות אותם.
פסוק 23 עוסק באופן שבו אנשי גן העדן בירכו זה את זה.
פסוקים 24–27 עוסקים בהגדרת "מילים טובות" ו"מילים רעות".
פסוקים 28–34 דנים בכך שאללה מספק לבני האדם אינספור ברכות וחסדים, ושאלו שאינם מכירים תודה לאללה, יוענשו על ידי אללה.
פסוקים 35–41 עוסק בתפילתו של הנביא אברהם.
פסוקים 42–51 מזכירים לאדם שאללה תמיד מודע לכל הנעשה, ושהוא לעולם לא יפר את הבטחתו.
פסוק 52 מכריז שאללה הוא האל האחד והיחיד.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סורת אבראהים, בתרגום הרמן רקנדורף, באתר ויקיטקסט- סורת אבראהים בתרגום חדש לעברית (עמ' 264 - 270)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sura Ibrahim, WikiShia (באנגלית)
- ^ Islamic pedia, 14. Surah IBRAHIM (ABRAHAM) by Shaikh Maher Al Muaiqly, Islamic Pedia, 2019-03-04 (באנגלית)
- ^ Surah ‘Ibrahim, Chapter 14, Al-Islam.org, 2014-01-24 (באנגלית)
- ^ sanjaychange, 14 contents of surah ibrahim, 2017-12-29
בקרת זהויות  |
|
|---|