ר"י מיגאש
 | |
| מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702 | |
| לידה |
1077 ד'תתל"ז |
|---|---|
| פטירה |
1141 (בגיל 64 בערך) ד'תתק"א לוסנה, ספרד  |
| כינוי | הר"י מיגש, הר"י הלוי |
| תקופת הפעילות |
?–1141 |
| השתייכות | חכמי ספרד בתור הזהב |
| רבותיו | הרי"ף |
| תלמידיו | רבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר |
| בני דורו | יהודה הלוי, ברוך בן יצחק אבן אלבאליה |
| חיבוריו | חידושים על התלמוד, שו"ת ואחרים |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש;[1] ד'תתל"ז, 1077, סביליה – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבת אליסנה, ופוסק הלכה נודע. היה תלמידו המובהק של הרי"ף, והרמב"ם החשיבו לרבו.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1077 בסביליה[2] שבאל-אנדלוס למשפחת מיגאש[3] האצילה שמוצאה מגרנדה. בילדותו למד תורה מאביו, רבי מאיר הלוי אבן מיגאש, ומרבי יצחק בן רבי ברוך אבן אלבאליה. בהיותו בן שתים-עשרה, הגיע הרי"ף מצפון אפריקה והתמנה לראש ישיבה בעיר אליסנה. הר"י מיגאש עבר לאליסנה, ובמשך ארבע-עשרה שנים היה לתלמידו המובהק של הרי"ף והלה סמכו להוראה. איתו למדו בישיבה רבי יהודה הלוי ורבי ברוך בן יצחק אבן אלבאליה. לאחר מות הרי"ף בשנת ד'תתס"ג (1103), ירש הר"י מיגאש את מקומו בראשות הישיבה, והמשיך לעמוד בראשה עד פטירתו כעבור שלושים ושמונה שנה.
הר"י מיגאש נודע לתהילה ברחבי העולם היהודי, ונהרו לישיבתו תלמידים מספרד ומצפון אפריקה. למדו אצלו בישיבה רבי מימון הדיין, אביו של הרמב"ם, בנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר.
הר"י מיגאש הוא החכם הספרדי הראשון שחידושיו על מסכתות התלמוד הגיעו אלינו. בעקבותיו חכמים כמו הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה והריטב"א פיתחו סוגה זו של כתיבה תורנית. בחידושיו ישנם פירושים רבים הכוללים פסקי הלכה למעשה. הר"י מיגאש גם היה החכם הספרדי הראשון שהיה בקשר עם מרכז התורה הוותיק שבפרובאנס[4].
הרי"ף התבטא לשבחו בצוואתו ש"אפילו בדורו של משה רבנו לא נמצא כמותו" משום שהיה חכם וגם נבון (ראה ספר הקבלה לראב״ד). הרמב"ם התייחס אליו בהערכה רבה[5], והוא מזכירו פעמים מספר בספרו הגדול משנה תורה, בניגוד למנהגו שלא להזכיר כמעט דברי ראשונים: "הורו רבותי רבי יהוסף הלוי ורבו" (הר"י מיגאש ורבו - הרי"ף),[6] ובפירוש המשנה כתב עליו: ”לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו”. בכל זאת, הרמב"ם לא נמנע מלחלוק עליו.
הר"י מיגאש היה עניו מאוד, ועובר על מידותיו[7].
דרכו בפסיקת הלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף הצטיינותו בעומק העיון התלמודי הר"י מיגאש כתב: 'מי שמורה הלכה מתשובות הגאונים וסומך עליהם, ואף על פי שאינו יכול להבין בתלמוד, הוא יותר הגון ומשובח מאותו שחושב שהוא יודע בתלמוד וסומך על עצמו, שהוא אף על פי שהוא מורה מסברא בלתי אמיתית מראיות הגאונים ז"ל, מכל מקום אינו טועה לי שהוא מה שעשה על פי בית דין גדול מומחה לרבים עשה... ואין בזמננו זה מי שיגיע בתלמוד לגדר לסמוך להורות ממנו'[8]. כוונתו שאי-אפשר להכריע ישירות מן התלמוד ללא התייחסות אל מסורת הפסיקה המתווכת של הגאונים, ולפיכך זה הבקי בחומר הגאוני וזר לעיון התלמודי עדיף על פני מי שמעיין בתלמוד אך אינו מכיר את מסורת הגאונים[4].
לפיכך, הר"י מיגאש יודע ומתייחס אל דברי הגאונים. החכמים הקודמים הנזכרים בכתביו הם גאונים סתם, הלכות גדולות, רב שרירא גאון, רב האי גאון, רב שמואל בן חפני, רב משה גאון, רב שמואל הנגיד, רב ניסים גאון, רבנו חננאל, והרי"ף. בהיותו מעיין בתלמוד ומתמצא בפסיקת הגאונים, הוא פוסק כמיטב הבנתו. יש שהר"י מיגאש פוסק כדעת הגאונים, יש שהוא מודה להם במקצת, ויש שהוא פוסק כנגד דעת הגאונים. באופן כללי, ככל שחכם מאוחר יותר כן דבריו מקובלים יותר על הר"י מיגאש: הרי"ף בראש, ולאחריו רבנו חננאל, ולבסוף הגאונים[4].
היסוד השלישי (בנוסף לעיון תלמודי ובקיאות בגאונים) בשיטתו הוא מסורת פרשנית בעיון התלמוד מפי רב מוסמך, המאפשרת לדיין לבטוח בעיונו שלו[4].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי רבי מנחם המאירי, הר"י מיגאש חיבר פירוש לכל התלמוד עם פסקי הלכה, וידוע לנו כי חיבר חידושים על חצי מהתלמוד לפחות. כן חיבר "חיבור בכל המצוות", וספר פירוש האותיות וצורתן. יש אומרים שחיבר ספר פירושים או השגות על הלכות הרי"ף, וספרים בחכמת התכונה, אולם אין ראייה לדבר[4]. רק מעט מכתביו נותר:
- שו"ת הר"י מיגאש (רוב התשובות מתורגמות מערבית).
- חידושי ר"י מיגאש למסכת בבא בתרא, למסכת שבועות ולמסכת כתובות. (חידושיו עם ליקוטים לעוד מסכתות יצאו לאור על ידי הרב משה שמואל שפירא בהוצאת מכון אורייתא) [מהדורה חדשה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשע"ה]
- מגילת סתרים[9] - פירוש סוגיות חמורות שבש"ס.
- דברי תורתו מוזכרים בספרים שונים, ביניהם: בספר שיטה מקובצת שכתב הרב בצלאל אשכנזי ובשו"ת הרמב"ם "פאר הדור", בו מובאים פירושים ופסקי הלכה בשמו. כך גם הוא מצוטט בחידושי הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א על התלמוד הבבלי וכן בחיבורי הר"ן והתוספות (יבמות פ"ג עמוד ב' ד"ה לא לכל).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב א. ל. גרייבסקי, רבנו יוסף הלוי אבן מיגאש, ירושלים: הוצאת המחבר, תשכ"ג, באתר אוצר החכמה
- ישראל תא-שמע, יצירתו הספרותית של רבינו יוסף הלוי אבן מיגאש, קרית ספר מו (תשל"א) ע' 146-136, 541-533; מז (תשל"ב) ע' 322-318.
- ישראל תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה, חלק ראשון, ע' 185-171, ירושלים תשנ"ט.
- הרב נהוראי יוסף אוחנה, שאלות ותשובות ר"י מיגאש, ירושלים: מכון ירושלים, תשע"ז, עמ' 23-7, באתר אוצר החכמה
- האנציקלופדיה העברית, מיגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן (כרך כ"ב, עמ' 182), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב, תש"ל.
- אמיר אשור, 'מתשובות הר"י מיגש מן הגניזה הקהירית', קבץ על-יד כא (לא), עמ' 2–23.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מִיגַאשׂ, יוסף בר"מ הלוי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 163–164, באתר היברובוקס
- זאב יעבץ, ימי רשב"ם ורבנו יוסף מיגאש, באתר פרויקט בן-יהודה
יוסף בן מאיר אבן מיגש הלוי, דף שער בספרייה הלאומית
- מכתביו
- שו"ת הר"י מיגאש, באתר היברובוקס
- יהודה איזנברג ועמירם דומוביץ (עורכים ומעירים), דיין שנמנע מלשפוט כיוון שקיבל טובת הנאה מהנידון - תשובה הלכתית של הר"י מיגאש, "אתר דעת"
- אוריין תליתאי, באתר היברובוקס
- כתב יד, חדושי הר”י מיגש מסכת שבועות, ירושלים, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- עזרא שבט, תשובות רבי יוסף מיגאש, מוריה, גיליון לג, שבט תשע"ה, עמ' ה-ז.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמו מאוית לעיתים בכתיב חלקי או חסר: "מגש", "מיגש" או "מגאש".
- ^ ויש אומרים שנולד בגרנדה ועבר בילדותו לסביליה
- ^ יצחק בר לוינזון סבר שאולי השם מיגאש פירושו גדול (Megas). אזי אולי משתמע שאבות אבותיו היו שרים בטאיפה של גרנדה.
- ^ 1 2 3 4 5 ישראל תא-שמע, "יצירתו הספרותית של רבינו יוסף הלוי אבן מיגאש"
- ^ הרמב"ם התייחס אליו כרבו וחלק לו תוארי כבוד והערצה רבים, גם היה ברשותו פירושו של הר"י מיגאש למשנה. לפי האגדה הרמב"ם למד אצל הר"י מיגאש בנערותו. הדבר בלתי סביר בהתחשב בכך שהר"י מיגאש נפטר בהיות הרמב"ם ילד קטן. מכל מקום, ברור שאביו, רבי מימון הדיין, היה תלמידו של ר"י מיגאש.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות שאלה ופיקדון, פרק ה', הלכה ו'.
- ^ לפי ספר הקבלה לראב"ד
- ^ תשובה קי"ד
- ^ הרב יוסף קאפח, ממגלת סתרים לר״י מיגאש, סיני עב (א-ג), תשל״ג, עמ' ל - לח
| תקופת חייו של הרב ר"י מיגאש על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |