אוסטרזיה
|
| |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| שפה נפוצה |
פרנקית עתיקה לטינית וולגרית לטינית |
| עיר בירה |
מץ ריימס קלן טריר |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אירופה  |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | 511 |
| פירוק | |
| תאריך פירוק | 751 |
| ישות קודמת |
גאליה רומית גרמניה תחתית |
| ישות יורשת | האימפריה הקרולינגית |
| דמוגרפיה | |
| דת | נצרות |
  | |
אוסטרזיה (Austrasia; מילולית "האדמות המזרחיות") הייתה אחת משלוש ממלכות הפרנקים (יחד עם ממלכת בורגונדיה (אנ') ונויסטריה), התקיימה לסירוגין בין המאות השישית לשמינית והשתרעה על חלקים משטחי צרפת, ארצות השפלה וגרמניה המודרניות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו של המלך כלוביס הראשון מהשושלת המרובינגית ב-27 בנובמבר 511, חולקה ממלכתו בין בניו בהתאם למסורת הגרמאנית. בנו הבכור תיאודריך הראשון קיבל את חלקי הממלכה שהפכו לאוסטרזיה, יורשיו של תיאודוריק שלטו בממלכה עד שילובה בתוך פרנקיה המזרחית. שלושת בניה של קלותילדה: כלודומר, כילדברט הראשון וכלותאר הראשון חילקו ביניהם את יתרת ממלכת אביהם. ערי הבירה של הממלכות השונות היו פריז, אורלאן, סואסון וריימס.
ממלכת אוסטרזיה השתרעה על שטחם של הפרנקים הריפוארים ושטחי הקולוניזציה שלהם, שטח הכולל היום את מזרח צרפת, מערב גרמניה, בלגיה, לוקסמבורג והולנד. ברוב תקופת קיום הממלכה מץ הייתה עיר הבירה של הממלכה, אף כי מלכים מסוימים מלכו מריימס, קלן וטריר. המונח "אוסטרזיה" שימש גם לתיאור החלק הצפון-מזרחי של איטליה במקביל לשם "נויסטריה", שהתייחס לחלק הצפון-מערבי של איטליה.
תיאודריך נפטר ב-533 ועל כס המלוכה עלה בנו, תיאודברט הראשון, אחרי מותו של תיאודברט ב-547 או 548 עלה על כס השלטון בנו, תיאודבלד בן ה-13. תיאודבלד נישא לדודתו החורגת, ולדרדה (Waldrada), בתם של ווקא, מלך הלומברדים ושל אשתו השנייה אוסטריגוזה (Austrigusa). שהייתה אחותה של ויזידארד אשת אביו. וכך חיזק את הברית בין אוסטרזיה לבין הלומברדים. עם פטירתו של תיאודבלד ב-555 עברה הממלכה לידי דוד-אביו, כלותאר הראשון.
אחרי מותו של כריברט הראשון, מלך פריז בדצמבר 567 ארבע הממלכות התאחדו לשלוש ממלכות, סיגברט הראשון, נשאר השליט של אוסטרזיה, כילפריך הראשון שלט על נויסטריה וגונתרם היה מלך בורגונדיה. ממלכות אלו הגדירו את החלוקה הפוליטית של צרפת אל תוך התקופה הקרולינגית.
ברוב התקופה שחלפה מ-567 ועד מותו של סיגברט השני, מלך אוסטרזיה ב-613, היו נויסטריה ואוסטרזיה מסוכסכות ובורגונדיה ניסתה להשכין שלום ביניהן. מאבקים אלו הגיעו לשיאם במאבקים שהתחוללו בין ברונהילדה מלכת אוסטרזיה לבין פרדגונד מלכת נויסטריה. מרד של האריסטוקרטים נגד ברונהילדה גרם ב-613 להעברת השליטה על הממלכה לידי כלותאר השני. זו הייתה הפעם הראשונה בה ממלכה פרנקית מאוחדת נשלטה מפריז והתקופה בה עלה כוחם של המאיורדומוס מבית פפין.
ב-623 אחרי שאנשי אוסטרזיה ביקשו מכלותאר מלך משל עצמם, מינה הוא את בנו דגוברט הראשון כשליט אוסטרזיה, עם פפין מלאנדן כמאיורדומוס ואת נויסטריה יחד עם בורגונדיה העניק לבנו כלוביס השני.
ב-629 התאחדו אוסטרזיה ונויסטריה תחת שלטונו של דגוברט הראשון, עד שב-633 הוא העניק את אוסטרזיה לבנו הבכור סיגברט השלישי שנחשב על ידי ההיסטוריונים למלך עושה-כלום (Roi fainéant) שנשלט על ידי המאיורדמוס שלו.
ב-657, לאחר מותו של סיגברט השלישי, המאיורדומוס גרימואלד הזקן הצליח להדיח את בנו של סיגברט, דגוברט השני, ולמנות את בנו שלו כילדברט המאומץ על כס המלכות, שם הוא נשאר עד 662.
ב-678 כוחות נויסטריה תחת פיקודו של המאיורדומוס אברואן הכניעו את אוסטרזיה. ב-687 המאיורדומוס האוסטרזי פפין מהרסטל הביס בקרב טרטרי (כפר קטן בפיקרדיה קרוב לעיר פרון) את כוחות נויסטריה והשתלט עליה בשם מלכו, כך הפכה נויסטריה לכפופה לאוסטרזיה. על אף שלא הכריז על עצמו כמלך באופן רשמי, הפך פפין לאחר הניצחון לשליט הממלכה הפרנקית בפועל. מעמד זה עבר בירושה גם לבניו.
נעשה לעיתים שימוש במונח "אוסטרזיה" לתיאור החלק המזרחי של האימפריה הקרולינגית, כלומר פרנקיה המזרחית, וזאת אף שהזהות בין שתי הטריטוריות אינה מדויקת.
