לדלג לתוכן

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי חיים בנבנישתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי חיים בן ישראל בנבנישתי
לידה 1603
ה'שס"ג
קושטא
פטירה 31 באוגוסט 1673 (בגיל 70 בערך)
י"ט באלול ה'תל"ג
איזמיר
כינוי כנסת הגדולה (על שם ספרו)
הרב החבי"ב
מקום פעילות איזמיר
תחומי עיסוק רב, פוסק הלכה
רבותיו הרב יוסף מטראני
חיבוריו כנסת הגדולה, בעי חיי, דינא דחיי, פסח מעובין, חמרא וחיי

רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (כונה "כנסת הגדולה" על שם חיבורו המפורסם, וכן "הרב החבי"ב" על פי ראשי תיבות של שמו: חיים בן ישראל בנבנישתי; קושטא, ה'שס"ג, 1603איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.

נולד בקושטא שבטורקיה בשנת ה'שס"ג (1603), לרבי ישראל, בנו של הרב משה בנבנשתי; אחיו הבכור היה רבי יהושע רפאל בנבנישתי. למד בצעירותו אצל רבי יוסף מטראני (המהרימ"ט), שהיה החכם באשי של טורקיה. כמו כן, למד אצל מהר"י סאמיגה ורבי צמח נרבוני. רבו המובהק מהרימ"ט, חיבבו מאוד והשיאו לבתו של עשיר גדול, ובירכו שיחבר חיבור על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי משה מקוצי. ואכן, בגיל 21 חיבר את ספרו הראשון דינא דחיי על הסמ"ג.

כיהן ברבנות בעיר טירה הסמוכה לאיזמיר, ולאחר מכן עבר לאיזמיר וכיהן בה כדיין וכראש ישיבה. לאחר מותו של רבה של איזמיר, רבי יוסף איסקפה, היה רבי חיים המועמד המוביל לתפקיד רבנות העיר, לאחר שהחל מתפרסם בעולם כפוסק הלכה בעל שיעור קומה. למרות זאת, החליטו פרנסי העיר, שלא הייתה דעתם נוחה ממנו, למנות במקביל שני רבנים ראשיים, האחד יפסוק בדיני איסור והיתר והשני בדיני ממונות. רבי חיים התמנה לרב הפוסק בדיני איסור והיתר, ואילו לתפקיד הרב השני התמנה רבי אהרן לפפה. אף על פי שרבי חיים בנבנישתי הסכים לפשרה זו, בליבו חש מרירות על נישולו מהתפקיד שהיה ראוי לו. המתיחות בין הרבנים לא ניכרה בחיי היום יום, והצדדים הקפידו להצניעה היטב. החיד"א מעיד ששמע שבספרו של רבי חיים, "כנסת הגדולה", האריך בדברי המחלוקת שבינו לבין רבי אהרן, והם הושמטו מספרו מפני כבודו.

פרשת שבתי צבי

[עריכת קוד מקור]

בראשית שנת ה'תכ"ו (ספטמבר 1665) שב לאיזמיר משיח השקר שבתי צבי מגלותו, והעיר כולה נסחפה בהתלהבות המשיחית סביבו. רבי חיים בנבנישתי ורבי אהרן לפפה עמדו בראש מתנגדי שבתי צבי, יחד עם רוב רבני העיר. במהלך חנוכה ה'תכ"ו (תחילת דצמבר 1665) עלתה ההתלהבות המשיחית באיזמיר מספר מדרגות, ורבני העיר קיימו התייעצויות דחופות באשר לצעדים בהם עליהם לנקוט. מסופר כי רבי חיים היה התקיף שבין המתנגדים, וגרס כי יש להרוג את שבתי צבי. תוכן ההתייעצויות דלף, והגביר את המתיחות בין תומכי שבתי צבי לבין מתנגדיו. ביום שבת ד' בטבת (12 בדצמבר) פרץ שבתי צבי בראש מאות ממאמיניו לבית הכנסת הפורטוגזי בעיר, בו התפללו הרבנים וחולל במקום שערורייה ארוכה, שבמהלכה התעמת עם רבי חיים קשות וגידף אותו קבל עם ועדה. באותה שבת[דרוש מקור][מפני ש...] עבר רבי חיים למחנה תומכי שבתי צבי, בעוד הרבנים שהתמידו בהתנגדותם נאלצו להימלט מהעיר. שבתי צבי הדיח את רבי אהרן לפפה מהרבנות ומינה את רבי חיים לרב הראשי היחיד בעיר[1]. רבי חיים תמך בשבתאי צבי ובמהלכיו בהסכמה שבשתיקה, בתקופה של כתשעה חודשים. אף ביטול התענית בתשעה באב, בטענה שהגאולה כבר הגיעה והצום נהפך לששון ולשמחה, לא נתקל בהתנגדות מצד רבי חיים[2]. עם התאסלמותו של שבתי צבי, עמד רבי חיים בראש הרבנים שלחמו במאמיניו. למרות תקופת תמיכתו בשבתאי צבי, לא נפגם מעמדו של רבי חיים, והוא נחשב לאחד מגדולי פוסקי דורו.

על אף התפנית החדה בעמדתו של רבי חיים כלפי שבתי צבי, בחלק מן המסורות השבתאיות הוא מתואר כמי שחי כל חייו כשבתאי. מסורות שבתאיות אחרות מספרות על מיתה משונה בה מת, כעונש על מלחמתו במשיח השקר[3].

רבי חיים בנבנישתי נפטר באיזמיר בי"ט באלול ה'תל"ג (31 באוגוסט 1673).

ספרו "כנסת הגדולה" הפך לאחד מספרי היסוד בפסיקה, והחיד"א כותב עליו במליצתו: "הרב הנזכר מאיר עיני גולה הוא בספרי כנסת הגדולה אשר נדפסו בשמונה חלקים, ובלעדו לא ירים איש מורה הוראה הבקי בדרכי הוראה והוא מיראי הוראה את ידו בשום הוראה עד שילך מהרה לבית הכנסת ויראה מה בפיו ומה ירמזון עיני חכמתו, ואחר צאתו מבית הכנסת בנחת רוח יערה יורה יורה".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור]
  • דוד תמר, רמיזות לתנועת שבתי צבי בשו"ת ר’ חיים בנבנשתי, סיני עב (ה'תשל"ג) 185-188.
  • דוד תמר, מחלוקת ר’ חיים בנבנישתי ור’ אהרן ליפא, תרביץ מא (ה'תשל"ג) 411-423; מב 211.
  • יעקב ברנאי, ר’ חיים בנבנשתי ורבנות איזמיר בתקופתו, ימי הסהר (ה'תשנ"ו) 151-191.
  • תולדותיו, בספרו בעי חיי, בהוצאת מכון בית מאיר, ירושלים ה'תש"ע (עמ' 7 - 56)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור]
מספריו באתר HebrewBooks

הערות שולים

[עריכת קוד מקור]
  1. ^ בנימין שלמה המבורגר, משיחי השקר ומתנגדיהם, בני ברק תשע"ט, עמ' 306.
  2. ^ ראו אצל רבי יוסף זכריה שטרן, זכר יהוסף, אורח חיים סימן קצ"ח.
  3. ^ עמית קולא, "שבתאיותו של ר"ח בנבנשתי – עיון מחודש", קבלה, 17 (ה'תשס"ח), עמ' 314.
  4. ^ חלק ב' נדפס לפני חלק א'.




קטגוריה:ראשוני האחרונים קטגוריה:האימפריה העות'מאנית: רבנים חיים קטגוריה:פרשני הגדה של פסח קטגוריה:פרשני הטור קטגוריה:מחברי ספרי הלכה: ראשוני האחרונים קטגוריה:איזמיר: רבנים קטגוריה:פרשני התלמוד קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשוני האחרונים קטגוריה:ילידי 1603 קטגוריה:נפטרים ב-1673

pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy