עוזי יאירי
 | |
| לידה |
31 ביולי 1936 רמת גן, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| נהרג |
6 במרץ 1975 (בגיל 38) מלון סבוי, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| בן או בת זוג |
דליה יאירי  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | מרץ 1955 – 6 במרץ 1975 (כ־20 שנה) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| הנצחה | |
| מושב רועי | |
  | |
אלוף-משנה עוזי יאירי (31 ביולי 1936 – 6 במרץ 1975) היה מפקד סיירת מטכ"ל ומפקד חטיבת הצנחנים. נהרג במהלך הפריצה למלון סבוי בתל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוזי יאירי נולד ברמת גן ב-31 ביולי 1936, בנם של חביבה וברוך יאירי. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לחולון. מתוקף תפקידו של אביו ב"הגנה", עברה המשפחה לגור בשכונת מולדת שבגבול חולון–בת ים, ובמסווה של בית חרושת לעורות הפעילו סליק ענק וערכו בו אימוני נשק. יאירי הכיר מנעוריו את השימוש בנשק להגנה, וספג את הלהט להשתייך ללוחמים. במרץ 1955 התגייס לצה"ל לשירות בנח"ל, התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח[1]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים[2]. יאירי לחם במבצע קדש, ושירת תחת פיקודו של מוטה גור. לאחר מכן המשיך ושימש בתפקידי פיקוד בחטיבה, בין היתר שימש כמפקד פלוגה בנח"ל המוצנח[3].
ביוזמתו של דב תמרי, מפקד סיירת מטכ"ל, עבר יאירי לשרת בה, כסגנו של תמרי[4]. יצא ללמודי כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים אותם בהצטיינות. בשנת 1967 קיבל יאירי את הפיקוד על סיירת מטכ"ל. יאירי פיקד על הסיירת במשך שלוש שנים, בין היתר במלחמת ששת הימים, בה פיקד על מבצע מיוחד במצרים[5]. תחת פיקודו נערכו מבצעים רבים של הסיירת, בהם הפשיטה על נמל התעופה של ביירות ב-1968 (מבצע תשורה). בשנת 1969 יצא יאירי לארצות הברית, ללימודים בבית הספר לפיקוד ומטה של הצבא האמריקני, וכן סיים שם קורס טיס צבאי. עם חזרתו ארצה מונה לסגן מפקד חטיבת הצנחנים. בינואר 1971, השתתף כאחד ממפקדי הכוחות, בפשיטת צה"ל ללבנון במבצע "ברדס 20"[6]. לאחר מכן מונה לראש לשכת הרמטכ"ל חיים בר-לב.
ב-1972 הועלה יאירי לדרגת אלוף-משנה, התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה והוביל אותה באימונים ובלחימה. בעת שערך את אימון החורף של חטיבת הצנחנים הטיל עליו קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל עמנואל שקד לפקד על מבצע ברדס 54–55[7]. אף על פי כן לא הפסיק יאירי את אימון החטיבה, כי אם בחר נבחרת מן היחידות בחטיבה והוביל אותה במבצע[8]. יאירי פיקד על החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים. ביום העשירי למלחמה הוטלה עליו המשימה לטהר את החווה הסינית מחוליות נ"ט, שעל-פי המודיעין היו פזורות בשטח. יאירי שלח לביצוע המשימה את גדוד 890, בפיקודו של יצחק מרדכי. הגדוד נקלע למארב, ובסיומו נספרו 38 חיילים הרוגים וכמאה פצועים[9].
האבדות שנגרמו במלחמה הקשו על יאירי לשוב ולתפקד כרגיל, ותחושת האשמה בנוגע למותם של חייליו לא עזבה אותו. יש האומרים כי לקה בהלם קרב. הוא ביקש לסיים את תפקידו כמפקד חטיבה, וביצע מספר תפקידי מטה באגף המודיעין בהם סגן ראש חטיבת המחקר למודיעין ומבצעים. ב-5 במרץ 1975 השתלטו מחבלים על מלון סבוי בתל אביב והחזיקו בבני ערובה. יאירי הגיע למקום חמוש בנשקו האישי, למרות שלא היה אמור ליטול חלק בפעולת הפריצה. ארבע חוליות של סיירת מטכ"ל פרצו פנימה, ויאירי החליט להסתער בעקבותיהם. הוא נהרג מירי מחבל שלא נהרג במהלך הפריצה. בפעולה זו נהרגו עוד שני לוחמים, סמל איתמר בן דוד וטוראי משה דויטשמן, ושבעה בני ערובה[10].
מאז שהיה בן עשרים ועד מותו היה נשוי לדליה יאירי (צִדְקוֹני), עורכת ומגישה בקול ישראל, בתו של יעקב צדקוני (רֶכטמַן), אספן אתנוגרפיה ישראלית וחוקר פולקלור ישראלי, ממקימי חברת "ידע עם" ומראשוני ייווא. לבני הזוג חמישה ילדים.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו נקרא מושב רועי, שהוקם בבקעת הירדן בשנת 1976 (רמת עוזי יאירי)[11]. כמו כן, משנת 1976 מוענק "פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת על שם אל"ם עוזי יאירי ז"ל".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה זונדר, סיירת מטכ"ל, ירושלים: כתר, 2000.
- עמוס גלבוע, "משוגעים, יהיה כאן טבח"' מבט מל"מ 53 (2009), 37. (34 שנים לנפילת יאירי).
- מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות החיים של עוזי יאירי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון.
- עדות עוזי יאירי בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
- עוזי יאירי, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אל'מ עוזי יאירי, דבר, 7 במרץ 1975
עוזי יאירי בכנס של חטיבת הצנחנים במרץ 1973, בבניני האומה בירושלים, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבנר שור, "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", אור יהודה: כנרת, 2008, עמוד 241.
- ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 255.
- ^ אבנר שור, "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", אור יהודה: כנרת, 2008, עמוד 253.
- ^ עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012, עמוד 35.
- ^ אבנר שור, "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", אור יהודה: כנרת, 2008, עמוד 262-265.
- ^ מבצע ברדס 20, באתר חטיבת הצנחנים.
- ^ גל פרל, מי שלא מעז, מערכות, 21 בפברואר 2023
- ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמ' 349, "יאירי, שאלוף דורון רובין מכנה אותו בגעגועים 'מקצוען אמיתי', היה צעיר משקד בשש שנים".
- ^ ד"ר עמירם אזוב, צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973, דביר, 2011, עמ' 224, "בסביבות השעה 11:00 החל חילוצם של הצנחנים מהתעלות באמצעות נגמ"שי 'במבה' ונגמ"שי גדוד 100. אחרונים התפנו המח"ט עוזי יאירי, סגנו, אמנון ליפקין-שחק והמג"ד יצחק מרדכי".
- ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך ד: "צנחנים", עמ' 140, מתוך עדותו של דורון אלמוג: "במסוק בדרך חזרה נתתי לעוזי יאירי את ה'קלצ'ניקוב' של המחבל. שלוש שנים אחרי כן כאשר עוזי יאירי נהרג בקרב במלון 'סבוי' שמעתי את מוטה גור מספר בדברי ההספד שלו, כי עוזי נהרג כשבידו רובה סער 'קלצ'ניקוב' אותו קיבל כמזכרת מאחד הלוחמים במבצע טריפולי".
- ^ רועי, באתר מועצת יש"ע
| מפקדי סיירת מטכ"ל | ||
|---|---|---|
|
מפקדי חטיבת הצנחנים 
| |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי קריית שאול
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- אלופי-משנה בצה"ל
- בוגרי בית ספר גורדון (חולון)
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- הפיגוע במלון סבוי
- חללי צה"ל
- מפקדי חטיבות במלחמת יום הכיפורים
- מפקדי חטיבת הצנחנים
- מפקדי סיירת מטכ"ל
- ראשי לשכת הרמטכ"ל
- ישראלים שנולדו ב-1936
- ישראלים שנפטרו ב-1975