רחוב סומסום (ישראל)

רחוב סומסום
	הלוגו הראשון של "רחוב סומסום" מהסדרה הראשונה
סוגה	חינוכי לילדים
יוצרים	רות בן שאול
כותבים	אילנה לופט; יהונתן גפן; איציק ויינגרטן; אבנר כץ;
בימוי	רינה פפיש
שחקנים	נתן דטנר; יונה עטרי; אבנר כץ; חנה רוט; שוש מרציאנו; אלברט אילוז; שרי צוריאל; ז'יל בן דוד; שמואל שילה;
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	6 עונות וספין אוף
מספר פרקים	337
הפקה
מפיק	רות בן שאול
חברת הפקה	ססמי וורקשופ
אורך פרק	30 דקות
שידור
רשת שידור	הטלוויזיה החינוכית וערוץ הופ!
תקופת שידור מקורית	1983–2015
קישורים חיצוניים
	דף התוכנית ב-IMDb

ערך זה עוסק בתוכנית טלוויזיה ישראלית. אם התכוונתם לתוכנית האמריקאית המקורית, ראו רחוב סומסום (ארצות הברית).

"רחוב סומסום" היא תוכנית טלוויזיה חינוכית לילדים. במקור הייתה זו תוכנית אמריקאית בשם "Sesame Street", אחת מתוכניות הילדים הוותיקות ביותר עד היום, ולאור הצלחתה, הופקו גרסאות מקומיות שלה ב-22 מדינות, לרבות בישראל.

התוכנית הועלתה בארצות הברית על מנת ליצור אצל הילדים מיומנויות חברתיות ולימודיות, כגון שילובם של ילדים ממוצאים אתניים שונים וצמצום פערים, כיבוד האחר והקניית הרגלי קריאה. היא נסובה סביב שכונה שבה מקובלת עזרה לזולת, ולעיתים התווספו לה מערכונים על העולם שמחוץ לשכונה. בחלק מהמערכונים שולבו בובות של ג'ים הנסון כגון אריק ובנץ, מר סופר הסופר וקרמיט הצפרדע.

היסטוריה

החל מנובמבר 1971 שודרה התוכנית האמריקאית המקורית בטלוויזיה הישראלית בשם "רחוב ההפתעות".^[1] ועדה של משרד החינוך, בראשות פרופ' אברהם מינקוביץ, שבדקה את הנושא קבע שהתכנית אינה מתאימה לטלוויזיה הלימודית, אך ניתן לשדרה בטלוויזיה הכללית.^[2] משרד החינוך מימן מחקר שבדק את השפעת הסדרה על הילדים.^[3] דורון רוזנבלום ביקר את הסדרה ובמיוחד את דרך הצגתה בישראל:

"מה שהתכנית מצטיינת בו במיוחד — אלה הן היומרות שלה, הזוכות לביטוי צעקני ובומבאסטי, שהוא זר לנו מאד. זוהי תכנית מרוכזת ודחוסה מאד, העשויה כמין שטיפת־מוח אור־קולית, הנעשית מייגעת לאחר עשר הדקות הראשונות (וכל תכנית אורכת כחצי שעה .(הטכניקה של התכנית היא מעניינת מאד, שכן יש בה שילוב עשיר מאוד של כל האפקטים החזותיים המנוצלים בסרטים: שילוב של סצינות ספונטאניות, תוך פניה אל המצלמה, יחד עם בובות מואנשות, ציורים, ריצודים ואפקטים עזים אחרים, המנוצלים בדרך כלל בסרטוני פרסומת טלוויזיוניים. כאמור, כל הסגנון הזה רחוק מאתנו, ולמרות תיחכומו, הקורץ למבוגרים ולא לילדים, יש בו שטחיות, שכן ה"חינוך" הוא לעובדות, ולא לערכים. כך, למשל, מתחשק לעושי התכנית ללמד את הילדים את האות ואת ההברה "אי". מיד מתחיל להשתולל מין סרט פרסומת להברה "אי", תוך שילוב תמונות ומשחקי מילים מסובכים ביותר, שאף למבוגר קשה לעקוב אחריהם. למותר לציין, כי משחקי־המלים והאסוציאציות המילוליות הם באנגלית, והולכים לאיבוד בשביל מי שאינו מבין את השפה. חלק מהשיחות של המשתתפים זוכות למעין סינכרוניזציה בשפה העברית, מפי שחקנים המתבטאים בלשון־ילדים מתחנחנת, השונה לחלוטין מהסגנון הספונטאני המקורי של התכנית, וכמובן אינה מעבירה אלא חלק זעיר ממשמעויות-הסרט."

— דורון רוזנבלום, זר ומוזר, דבר, 2 בדצמבר 1971

פרקי שלוש הסדרות הישראליות הופקו במשותף על ידי הטלוויזיה החינוכית הישראלית ו-CTW, ארגון ללא כוונת רווח אשר מפיק את הסדרה האמריקאית המקורית מאז ראשיתה בשנת 1969.

הסדרה הראשונה – רחוב סומסום

הסדרה הראשונה הופקה בסיוע ההפקה האמריקאית עם התאמות לקהל הישראלי, בין השאר הוחלט שדמות ציפור לא תתאים להקהל הישראלי והיא הוחלפה בקיפוד. דמות הקיפוד עוצבה בסגנון ישראלי עם נעלי בית מבית המפעל הישראלי "המגפר" שהיה פופולריות בשנות ה-70 וה-80.^[4] הסדרה מנתה 195 פרקים, הופקה ושודרה בין השנים 1983–1987 בטלוויזיה החינוכית, וזכתה עם שידורה להצלחה רבה בקרב ילדי ישראל. שלוש עונות הופקו לתוכנית במתכונת זו, עונה הראשונה עלתה לשידור ב-12 בספטמבר 1983 והופקו לה 65 פרקים. שידור העונה השנייה החל ב-20 בינואר 1985 ובמקור הופקו עבורה 70 פרקים. לבסוף הפרק "קיפי יהודה המכבי" שהוקדש לחנוכה סיים את העונה, וארבעת הפרקים האחרונים שלה שודרו כחלק מהעונה השלישית, שהחלה את שידוריה בספטמבר 1986. לעונה זו הופקו 70 פרקים, והאחרון שבה נקרא "לוח השנה" והוא שודר ב-3 באפריל 1988. בסוף כל פרק בעונה הראשונה היו מספר קטעים קבועים על רקע הכתוביות שכללו: משחק בבלונים, משחק מחבואים וקפיצה בדלגית. בשתי בעונות הבאות זאת הייתה לרוב תמונה מתוך סצנה של אותו פרק על רקע הכתוביות.

מערכוני הבובות נלקחו מהתוכנית האמריקאית ודובבו לעברית (כך גם בסדרות הבאות ובסיפורי סומסום), אך שאר ההפקה הייתה ישראלית: התוכנית התמקדה ברחוב שכונתי שבו שיחקו יחדיו ילדים ומבוגרים, נוספו קטעי קישור מקוריים שבהם ילדים ישראליים הציגו את הווי חייהם ועוד. את תפקיד הדמות הגדולה שיחק קיפוד גדול, בשם "קיפי בן קיפוד", שאותו גילמה שרי צוריאל ועיצב האמן אבנר כץ (שגילם בסדרה את עצמו). לאחר מכן בפרק הראשון של העונה השנייה צורפה הבובה "מוישה אופניק", שהייתה שונה לגמרי מקיפי החביב והתמים. מוישה אופניק היה פרחח והרבה להתלונן ולהציק לסובבים אותו, אך גם הוא התחבב במהרה על הילדים. השכנים ברחוב הם אבנר וחנה (חנה רוט), שהיו בעלי מאפייה בשם "חמים וטעים" שהייתה גם בית קפה הסמוך למחילה של קיפי, ובפרק החמישי של העונה השלישית לאחר שעברו לגור בעיר אחרת החליף אותם גבי (גבי עמרני) והמקום שונה למסעדה שנקראה בשם "על קצה המזלג". מול בית הקפה התגוררו מיקי (מיקי קם) ונתן (נתן דטנר). מול נתן גרה השכנה המבוגרת יונה (יונה עטרי). מול דירתה של יונה עמדה חנות של דברי עתיקות שנקראה בשם "חדש ישן" של שושי (שוש מרציאנו), שבעונה השנייה נהייתה חנות לצורכי בניין וחשמל של שמיל (שמואל שילה), שבה עבדה מיקי כעוזרת של שמיל.

מדי פעם ביקרו בשכונה גם אלברט (אלברט אילוז), טיפוס תמהוני ובעל מבטא צרפתי, שנהג להתייעץ עם קיפי על "מה עליו לעשות", סלים (סלים דאו) שהפך לשותפו של נתן לדירה בסוף העונה השלישית הסביר לילדי השכונה בחביבות רבה פירושי מילים בערבית ואורחים שונים בהופעות בודדות, בהם: יהורם גאון, שושנה דמארי, הדודאים, חיים משה, גידי גוב ורותם אבוהב.

את שיר הפתיחה כתב עלי מוהר והלחין יוני רכטר, שאף ביצע אותו עם גידי גוב, מזי כהן, דפנה ארמוני וקבוצת ילדים ממקהלת צדיקוב.

התוכנית שודרה בשידורים חוזרים רבים עד לשנת 1996. לאחר מכן הופסקו שידורים אלו בשל פקיעת הסכם הקופרודוקציה של הטלוויזיה החינוכית עם CTW – בעלת הזכויות המקורית – על הקטעים מתוך "Sesame Street" האמריקאית. הזכויות על קטעי הבובות בהפקת CTW (גם של סדרות ההמשך) הועברו לערוץ הפרטי בכבלים "הופ!".

בעקבות הצלחתה של הסדרה שווקו לציבור מוצרים רבים הנושאים את סמליה, בין השאר: תקליטים של שירי ומערכוני התוכנית, בובות בדמות קיפי בן קיפוד, ציוד לבית הספר, ביגוד ומצעים למיטה ופוסטרים של קיפי בן קיפוד. אופנה חדשה שהגיעה בעקבות התוכנית היא "נעלי קיפי" – נעלי בית משובצות בגוונים חומים, שאמנם היו קיימות לפני התוכנית, אך הפכו פופולריות יותר בעקבותיה וכינויין "נעלי קיפי" הושרש מאז ומשמש עד היום.

הסדרה השנייה – שלום סומסום

התוכנית "שלום סומסום" הייתה הפקה ישראלית-אמריקאית ושילבה שחקנים אמריקאים, בהם שרה ג'סיקה פרקר, ג'רמי מילר (אנ'), אן מירה (אנ') וג'רי סטילר, עם השחקנים הישראלים שהשתתפו ב"רחוב סומסום". בסדרה זו השתתף באופן קבוע גם הכנר המפורסם יצחק פרלמן. התוכנית הופקה בשנת 1986 (עונה ראשונה) ובשנת 1990 (עונות 2 ו-3) ושודרה בישראל בשנים 1988–1992 וכללו 11 פרקים, כשבישראל צולמו שתי העונות הראשונות ואילו העונה האחרונה צולמה בארצות הברית וכללה תפאורה חדשה, עקב אירועי מלחמת המפרץ הראשונה שפרצה באותה תקופה. כל השחקנים שהשתתפו בתוכנית דיברו במקור באנגלית, כולל השחקנים הישראלים, ולאחר מכן דובבה התוכנית לעברית. השחקנים הישראלים שהתנסו בעבר בדיבוב שבו ודיבבו את הדמויות שלהם עצמם, הפעם לעברית, ואחרים עשו כן לדמויות שבמקור גולמו על ידי שחקנים אמריקאים וכן לדמויות של שחקנים ישראלים אחרים (אלה שלא היה להם ניסיון בדיבוב). בעקבות גל העלייה מחבר המדינות באותן שנים, שודרה הסדרה גם בדיבוב חלקי לרוסית. בין השחקנים הישראלים ששיחקו בסדרה זו היו מיקי קם, חיים ג'רפי, מכרם חורי, אופירה יוספי, תומי יואל ויואב צפיר.

בשנת 2006 יצא בארצות הברית מארז DVD של כל פרקי הסדרה בשפת המקור, ללא דיבוב לעברית.

הסדרה השלישית – שארע סימסים

בשנים 1998–1999 הופקה מחדש התוכנית במתכונת ששילבה שחקנים יהודים וערבים, על מנת ליצור מסר של דו-קיום. בהפקה זו צולמו 70 פרקים. הסדרה הזאת הייתה היחידה ששודרה ב"חינוכית 2", ערוץ 2.

היא עלתה לשידור ב-2 באפריל 1998, ואל קיפי ואופניק הצטרפה בובה חדשה בשם דפי (עירית שילה) ונבנתה תפאורה חדשה שכללה גן, טיילת, חנות ספרים וגלידריה. במרכז הרחוב "נתקע" האוטו של מוישה אופניק. בשל התפוררות הבובה המקורית של קיפי בן קיפוד ובשל העובדה שהמפיקים של הסדרה ביקשו שקיפי יהיה דומה יותר דומה לחבובות האמריקאיות, עוצבה הבובה מחדש. האמריקאים, שהיו שותפים להפקה, ביקשו ללהק לתפקיד קיפי שחקן, על מנת שיקבל קול גברי יותר, ולתפקיד נבחר גיא פרידמן. שיר הפתיחה הוחלף לאחר, לפי מילים מאת נוגה אלגום ובהלחנתו של שלמה גרוניך, ושולבו בו גם מספר משפטים בערבית. העונה השנייה של התוכנית עלתה לשידור ב-1 בספטמבר 1998.

התוכנית ספגה ביקורות שליליות מצד מעריצי הסדרה הוותיקים (שהפכו לבוגרים), אך על פי מחקרים שבוצעו, קהל היעד של הסדרה, ילדים יהודים וערבים, אהבו אותה והייתה לה השפעה מסוימת על סובלנות וקבלת האחר.^[5] הפרק "חיים בהרמוניה" מהעונה השנייה זכה בפרס הסובלנות בתחרות היוקרתית של "פרס יפן" בשנת 1998.^[6]

התוכנית פנתה לציבור היהודי והערבי, בישראל וברשות הפלסטינית, ודיברה בשתי שפות: עברית וערבית. כמו כן שודרה באותה עת "שארע סימסים" – רחוב סומסום הערבי, שכוכביו היו בובות בשם חנין וכרים. דייריו של ה"רחוב" הערבי הוצגו כחברים של דיירי רחוב סומסום.

גם סדרה זו שודרה בשידורים חוזרים בשנים 2000–2003 ב"חינוכית 1".

מדי פעם הגיעו אורחים שונים בהופעות בודדות, בהם: דני רופ, עוזי חיטמן, טוביה צפיר, חני נחמיאס, ציפי שביט, אבי סינגולדה, יעל ארד, ג'וליאן שגרן, יהודית רביץ ודניאל פאר.

סיפורי סומסום

בשנת 2003 (ובשידורים חוזרים, עשור אחר כך, וכמו כן גם בשידורי קשת, ערוץ 2) שודרה בערוץ הופ! הסדרה לגיל הרך "סיפורי סומסום". במקום קיפי ואופניק הופיעו בסדרה זו שתי בובות בשם נוח וברוש, שהיו מין גרסה מפלצתית של אריק ובנץ. המנחים היו צחי (דרור קרן) ואיבתיסם (הינד איוב). הסדרה מומנה ברובה על ידי האיחוד האירופי, ומטרתה הייתה לקדם מסרים של כבוד והבנה בקרב ילדים ישראלים וערבים במזרח התיכון. תוכניות הסדרה שודרו בערוץ 33 בדיבוב לערבית. לתוכנית הייתה ספין אוף משלה שבה שולחים הצופים לנוח וברוש מכתבים.

הסדרה הרביעית

עונה ראשונה: בדצמבר 2006 הופקה ושודרה בערוץ הופ! סדרה נוספת של "רחוב סומסום".^[7] הכוכבים של "סיפורי סומסום", נוח וברוש, מככבים בה לצד המנחים צחי ואיבתיסם ושחקנים נוספים, וכן שתי בובות חדשות – אביגיל ומחבוב. את הבובה אביגיל הפעילה השחקנית שני כהן טרם פרסומה כקומיקאית.

על פי הפקת הסדרה, היה ניסיון להחזרת קיפי הקיפוד ומוישה אופניק הוותיקים. לבסוף, לאחר שנלקחו בחשבון שיקולים תוכניים וכלכליים, צורף לסדרה רק מוישה אופניק.

שיר הפתיחה של הסדרה הוא השיר המקורי שכתב עלי מוהר והלחין יוני רכטר, בביצוע חדש של להקת הילדים "שרונית". בנוסף נמכרו ערכות למחנכים ונוצר קמפיין נגד אלימות שהחל ב-13 במאי 2007 – "עכשיו התור לפתור".

עונה שנייה: ב-2009 עלתה בערוץ "הופ!" עונה נוספת של הסדרה, שבה 28 פרקים. דמותו של נוח והדיירים האנושיים יצאו ואל הבובות אביגיל, ברוש, מחבוב ומוישה אופניק נוספו שכנים וחברים חדשים, ובהם: סיוון, בובה נכה על כיסא גלגלים, וכרובי, אשר מופיע לראשונה גם בקטעי הרחוב. בעונה זו התוכנית שיתפה פעולה עם בית איזי שפירא, במסגרתו הוכנסה דמותה של סיוון לתוכנית ונתלה שילוט חדש ב"פארק חברים" (גן השעשועים הנגיש הראשון בישראל) עם דמויות הסדרה.

עונה שלישית: שודרה ב-2013. לעונה זו הופקו 24 פרקים, הדמויות של ברוש וכרובי עזבו את הסדרה ואל הבובות הצטרף אלמו מהגרסה האנגלית, עונה זו צולמה על סט חדש יחד עם שינוי רחב בתוכן הסדרה.

עונה רביעית: ב-2015 החל שידורה של העונה הרביעית. הנושא העיקרי בעונה הזאת הוא המדע והסקרנות. חלק מפרקי הסדרה מתרחשים בתוך מעבדה וחלק במוזיאון המדע בירושלים. שני כהן שבה בעונה הזאת בתפקיד איילת, מדריכת המוזיאון, ולעומת זאת, דמותו של מוישה אופניק לא לוקחת חלק בתוכניות.

"הופ! אני יודע": ב-2016 החל שידורה של סדרת בת שעה מוישה אופניק ואביגיל מראיינים ילדים בתחומי מדע, מקצוע או תחביב. אורך כל פרק בסדרה זו היה כ-5 דקות.

"תוכנית האירוח של אלמו": באוגוסט 2022^[8] החלו הצילומים של סדרה בת חדשה, שהיא הפקה ישראלית לסדרת הטלוויזיה האמריקאית "The Not-Too-Late Show with Elmo" (אנ'). בסדרה שב אלמו כמחנה תוכנית אירוח, לצד מוישה אופניק אשר משמש כעוזרו. בסדרה מתארחים דמויות מובילות בתרבות ישראל, ביניהן לינוי אשרם, גורי אלפי, קובי אוז, נלי תגר ונוספים.^[9] הסדרה כוללת 14 פרקים,^[10] והיא עלתה לשידור בערוץ הופ! ב-9 באוקטובר 2022.^[11]

עבור קידום הסדרה, הופקה גרסת כיסוי לשיר הפתיחה של הסדרה בביצועו של עידן רייכל ובהפקתו של גיא מזיג, אשר עלתה לערוץ היוטיוב של הופ! ב-22 בספטמבר 2022.^[12] כמו כן, בחול המועד סוכות של אותה השנה, פסטיבל לקידום הסדרה בנושא רחוב סומסום הוקם בדיזנגוף סנטר בתל אביב-יפו, ובו עמדות הפעלה מגוונות בנושא הסדרה.^[13]

"רחוב סומסום מילת היום"

ב-2024 עלתה סדרה בת כרבע שעה במסגרת מלחמת חרבות ברזל שבה סיוון ומוישה אופניק מלמדים מילה אחת בכל פעם כמו: "משפחה" ו"דמיון", ובהמשך דנים איתה עם שלושה ילדים מאזורי פגועי מלחמה ואחרי כן מלמדים לעשות תרגיל מיוחד שקשור לאותה מילה בכל תוכנית.

הסדרה החמישית – שלום סומסום

בין השנים 2009–2011 הופקו ישירות ל-DVD‏ 12 פרקים חדשים של "שלום סומסום" – הפקה ישראלית-אמריקאית חדשה שמשלבת שחקנים אמריקאים שונים, בהם ג'ייק ג'ילנהול, כריסטינה אפלגייט, גרג קיניר ודברה מסינג, ומיועדת ללמד ילדים יהודים-אמריקאים על התרבות היהודית. התוכנית מצולמת בארצות הברית ובמספר מקומות בישראל, כולל בכותל המערבי.^[14]

הבובות בגרסה הישראלית ומדבביהן

סדרה ראשונה (בטלוויזיה החינוכית):

קיפי בן קיפוד (שרי צוריאל – הפעלה ודיבוב)
מוישה אופניק (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)
נחמן הציפור (פבלו אריאל - הפעלה ודיבוב)

סדרה שנייה (בטלוויזיה החינוכית):

קיפי בן קיפוד (גיא פרידמן – הפעלה ודיבוב)
מוישה אופניק (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)
דפי (עירית שילה – הפעלה ודיבוב)
נחמן הציפור (אמיר בן-יוסף - הפעלה ודיבוב)
האות מ' (אופירה ארכוני - הפעלה ודיבוב)

סדרה שלישית (בערוץ הופ!):

נוח ומוישה אופניק (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)
ברוש (אבי יקיר – הפעלה ודיבוב)
מחבוב (יוסף סוויד – הפעלה ודיבוב)
אביגיל (שני כהן – הפעלה ודיבוב)

סדרה רביעית (בערוץ הופ!):

מוישה אופניק (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)
כרובי (ז'יל בן דוד – הפעלה, יואב היימן – דיבוב)
ברוש (אבי יקיר – הפעלה ודיבוב)
מחבוב (יוסף סוויד – הפעלה ודיבוב)
אביגיל (גוני פז – הפעלה ודיבוב)
סיוון (אפרת גונן – הפעלה ודיבוב)

שלום סומסום (גרסה שנייה):

מוישה אופניק (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)
כרובי (יואב היימן – הפעלה ודיבוב)
ברוש (אבי יקיר – הפעלה ודיבוב)
מחבוב (יוסף סוויד – הפעלה ודיבוב)
אביגיל (גוני פז – הפעלה ודיבוב)
מר וואגלי (גרג קיניר – הפעלה ודיבוב)

סדרה חמישית (בערוץ הופ!):

מוישה אופניק (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)
מחבוב (יוסף סוויד – הפעלה ודיבוב)
אביגיל (גוני פז – הפעלה ודיבוב)
סיוון (אפרת גונן – הפעלה ודיבוב)
אלמו (אריאל דורון – הפעלה ודיבוב)

סדרה שישית (בערוץ הופ!):

מחבוב (יוסף סוויד – הפעלה ודיבוב)
אביגיל (גוני פז – הפעלה ודיבוב)
סיוון (אפרת גונן – הפעלה ודיבוב)
אלמו (אריאל דורון – הפעלה ודיבוב)

הופ! אני יודע (בערוץ הופ!):

מוישה אופניק (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)
אביגיל (גוני פז – הפעלה ודיבוב)

תוכנית האירוח של אלמו (בערוץ הופ!):

אלמו (אפרת גונן – הפעלה ודיבוב)
מוישה אופניק (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)

רחוב סומסום: מילת היום (בערוץ הופ!):

מוישה אופניק (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)
סיוון (אפרת גונן – הפעלה ודיבוב)

שארע סימסים:

כרים (רג'אי סנדוקה- הפעלה ודיבוב)
חנין (פאדי אל-גול- הפעלה ודיבוב)

סיפורי סומסום (בערוץ הופ!):

נוח (ז'יל בן דוד – הפעלה ודיבוב)
ברוש (אבי יקיר – הפעלה ודיבוב)

בובות שהופיעו לא רק בגרסה הישראלית

עוגיפלצת (דב רייזר, שמעון כהן, גיורא קנת, גלעד קלטר, לירון ברנס).
קרמיט הצפרדע (אייל ברטונוב, עמי מנדלמן)
אריק ובנץ (בנץ – שלמה בראבא, יוסי ברק, עמי מנדלמן; אריק – יוסף שילוח, רמי ברוך, צביקה פורמן)
כרובי (ישראל גוריון, יואב היימן, גדי לוי)
מר סופר (אלברט כהן, עמי מנדלמן, רוברט הניג, אלי לולאי). נקרא בגרסה האחרונה בארץ "הרוזן".
שרגא (גידי גוב, חנן גולדבלט, עדי וייס)
עזרא (דב רייזר, גידי גוב)
אוסקר הרטנון (עפרון אטקין, אבי פניני, אלי גורנשטיין, ז'יל בן דוד, עידו מוסרי, דן שצברג)
ציפורת (רותי הולצמן, גיורא קנת)
מלקוש הקוסם – שטבע את האִמְרָה הידועה: "אכלת פלפל, שתה מיץ!" (אלברט כהן)
שרלוק המלוק – בלש שמנסה לפתור תעלומות, על בסיס הבלש הספרותי שרלוק הולמס
אלמו (איריס זינגר, ירון חי מנשה, שמחה ברבירו, צביקה פורמן, אריאל דורון, אפרת גונן)
טֶלי (דב גליקמן, עמי מנדלמן, איציק סיידוף, שמחה ברבירו) – מפלצת דאגנית, במקור היא הייתה "מפלצת טלוויזיה" אולם היא שונתה למפלצת שדואגת כל הזמן. נקראה בסדרה הראשונה של רחוב סומסום בארץ בשם "גיגי".
סנאפי (אילן ליבוביץ, דור צויגנבום) – חברו הטוב של ציפורת, בהתחלה חבריו האנושיים של ציפורת חשבו שהוא דמיוני, אולם לאחר מכן הם הכירו אותו והתיידדו עמו.
אבי הפיה (בר סביר) – פיה קטנה וורודה שעושה קסמים באמצעות השרביט שלה.
סיימון איש הקול (פיני קורן, יעקב בוך)– ברנש המבטא באמצעות צלילים וקולות את מבוקשו.
נטשה התינוקת.
דובון גור הדובים (דני שגב, יובל סגל)– מבוסס על הדובון הקטן מ"זהבה ושלושת הדובים". בגרסה האמריקאית צוינה שהמשפחה של דובוני היא יהודית וכך בעזרתו לימדו על המנהגים והחגים היהודיים. בסדרה השנייה נקרא "דוב דובון".
הילדה פזית (מיקי קם, עדי בר לב)- בגרסאות שונות של התוכנית בארץ נקראה גם בשמות: מירי (בסדרה המקורית) ואביבית (בסדרה השנייה).
הילדה חפציבה (שוש מרציאנו, מיקי קם, רותי הולצמן).
מומו טלפז (אלברט כהן, אלי גורנשטיין) – מגיש הטלוויזיה והשעשועונים של רחוב סומסום, שמו העברי הוא פרפרזה לשמו של הבדרן "דודו טופז".
המפלץ הדו ראשי – מפלץ ששני ראשיו רבים ביניהם (אלי גורנשטיין (שני הראשים יחד)), שמוליק טנא וניקו בר (ראש א'[כל אחד בפרק אחר]) ויעקב בוך וניקו בר (ראש ב' [כל אחד בפרק אחר]), צביקה פורמן (ראש א') ודן שצברג (ראש ב')).
מר קרקומי (דב רייזר) – ברנש מפוקפק שמוכר לאריק מיני מוצרים כגון: אוויר שנמצא בתוך בקבוק וציור של עץ בו חבויים ארבעה פילים.
רמי הקטן והמונוטונים – זמר (בחלק מהמקרים דובב כזמרת) ששר שירים על מגוון נושאים (דני ליטני, רותי הולצמן, עמי מנדלמן).
כריסי הקטן ואלפאבתים- זמר נוסף ששר שירים תוך כדי נגינה על הפסנתר (עמי מנדלמן ויובל זמיר).
רוזיטה (דבי קליידר, הילה זינגר נאור) – דמות בעלת מבטא, שבגרסה המקורית לימדה את הצופים ספרדית ובגרסה העברית דיברה ללא מבטא ולימדה את הצופים לדבר אנגלית.
בוקי (צביקה שוורצברג) – דוב קוטב; הופיע במקור ב"פארק סומסום", הגרסה הקנדית של "רחוב סומסום".
קרן (עינת גליקסמן, ציפי מור) – ילדה נכה; הופיעה במקור ב"פארק סומסום".
מר ג'ונסון (חנן גולדבלט, יעקב בוך, שמחה ברבירו, דן שצברג) – ברנש המשמש לרוב כלקוח של כרובי, אולם האחרון לא נותן לו שירות הולם.
חוצני הייפ ייפ – חוצנים החוקרים חפצים דוממים שנמצאים בכדור הארץ.
מר שכחני (עדי וייס)– בוקר בעל זיכרון קצר, דבר שגורם לו לשכוח כל מיני דברים.
צהלה – הסוסה של מר שכחני, בגרסה האמריקאית היא בכלל סוס ממין זכר.
חבובה – חברתו של מר שכחני, מסייעת לו לזכור את הדברים ששכח.
אבי הבדחן (אלי גורנשטיין) – בדחן שאוהב לעשות תעלולים. עיניו תמיד זזות.
רון שירון, גלי מוזיקלי (אלברט כהן) – מלחין שקרמיט מסקר את מלאכתו, תמיד נתקע עם המילה האחרונה בעת כתיבת השיר.
זואי (אביטל אברג'יל) - מפלצת צהובה. חברתו של אלמו, שאוהבת לרקוד. באחת העונות המאוחרות היא תוארה כשהיא מסתובבת בבגדי בלט.
בנימין זאב ויצמן - דמות של ילד מחונן ששמו מגיע משני שמות של שני אישים בתרבות הישראלית (בנימין זאב הרצל וחיים ויצמן) ושמו באנגלית מגיע משני אישים מהתרבות האמריקאית (בנג'מין פרנקלין ופרנקלין רוזוולט). הוא הדמות הראשונה שכיכבה בחולצות של רחוב סומסום שיצאו בשנות השמונים עד תחילת התשעים כשהוא מגיש פרח לקיפי בן קיפוד .
בני וסמי - זוג בנאים שעובדים ברחוב סומסום.
פופיק- שם של ילד שחי ברחוב סומסום.
פיל הרמוניק (עדי וייס, עומר פרנקל) מגיש פינת האופרה ברחוב סומסום.
אבי הארנב (שמוליק טנא) - ארנב קטן ועצבני, משמש כסדרן בבית המלון.
שוני הסטינקווד המדבר (דור צויגנבום).
אליס (טליה גיחון) - אחותו הקטנה של סנאפי.
טוני (דורי בן זאב, חנן גולדבלט, אסף כחולי)- ברנש משופם שהגרסה הנשית של עזרא משמשת כבת זוגו, כשבשיר אחד היא נקראת "ווינדי" ושיר אחר "לוּלוּ". בביצוע שלו לשיר "!Help" של החיפושיות מופיעה הגרסה הנשית של שרגא. שיר נוסף שבו הוא מככב נקרא "האמצעי". בגרסה העברית הוא נקרא דורי.
בנו של פרד (אלי גורנשטיין)- מפלץ שהוא בן של מפלץ בשם פרד. הופיע בין היתר בקטע "אני רוצה להיות שם".
סקודג' (רותי הולצמן)- מפלצת ירוקה וחסרת ידיים, שימשה בין היתר כאמו של הבן של פרד.
פלסידו פלמינגו (אלי גורנשטיין)- פלמינגו שמופיע כזמר אופרה. הופיע ברוב הפינות של "פינת האופרה של רחוב סומסום". שמו הוא פרפרזה לשמו של זמר האופרה פלסידו דומינגו.
הוּטס הינשוף המוזיקאי (שמוליק טנא, עמי מנדלמן).
גרנדגטה (אפי בן ישראל) - חברתו של אוסקר.
הסְנֵרְף - יצור פרוותי היכול למתוח את צווארו וגם להנמיכו.
ציפורית הציפור (מיקי קם) - ציפור זעירה שמשמשת לעיתים כניגוד של ציפורת.
סליימי - תולעת ממין זכר ששייכת אוסקר.
מונטי (אלי גורנשטיין) - ברנש תמוה שבין היתר מטלפן לאנשים, במקום עם המילים "הלו" או "שלום", עם המילים "אבטיח וגבינה" (שהיה הנושא של השיר "אבטיח וגבינה").
דבורה - כתבת שדיווחה לטלי בקול צעקני מתוך נמל התעופה בזמן שטלי עצמו דיווח לה מהספרייה בלחש.
כדורי הגומי.
הזחלזחלילים- חרקים שגרים באדנית שבמרפסת של אריק ובנץ.
פנינה (רותי הולצמן) - מפלצת ירוקה, חברה של שרגא וכרובי.
אדון ברקו - מפלצת שגרה בשק.
שושי - מפלצת סגולה.
גנץ (שלמה בראבא) - אחיו התאום של בנץ, ששונה מאוד באופיו של אחיו.
צוציק - בנו של גנץ ואחיינו של בנץ. בעל שיער ג'ינג'י.
מאדאם שוורצהד (מיקי קם) - זמרת אופרה.
החרזנים - שלושה אנשים (שני בנים ובת) שהשיחה ביניהם מחורזת.
מני (דורי בן זאב) - סוכן אומנים.
תינוקפלצת - הדודן של עוגיפלצת. בגרסת המקור מדובר במפלצת ממין נקבה. בשונה מדודנו עוגי, הוא אינו אוהב עוגיות, אלא ירקות.
נטליה (רותי הולצמן) - זוגתו של מר סופר.
שושי (רותי הולצמן) - בוקרת שגרה ברחוב סומסום.
וונדה הדגה (טלי גוטפריד).
בני שר (אלי גורנשטיין) -מפלץ שהוא עיתונאי.
אלה מגור (רותי הולצמן) - מפלצת שהיא שחקנית.
ביפאדוטה הגדול (דני ליטני) - זמר שהוא מגביל לדמותו של "מאנה מאנה" מ"החבובות".
טינגו (אסף אשתר) - חתול שהוא הדמות הראשית בסדרה "Sesame English", שהייתה הפקה משותפת של חברת "ססמי וורקשופ" עם בית הספר ללימוד שפות "ברליץ".
הפרור - נבל הלבוש כטבח, שמופיע בסדרת הבת של רחוב סומסום "כוח עוגייה", כשהוא מצליח לשטות בכל פעם בעוגיפלצת המשמש כטוראי בחבורה.
צ'יפובסקי - עוגיית שוקולד צ'יפס. מפקד "כוח עוגייה".
גברת מזל - עוגיית מזל. חברה ב"כוח עוגייה". שולפת פתקים עם רמזים לעוגיפלצת שיעזרו לו להגיע לפתרון הבעיה.
ריבי - עוגייה ממולאת. גאון טכנולוגיה שחבר ב"כוח עוגייה". עוגי מנסה בכל פרק לאכול אותו, מתוך התקף רעב לעוגיות.
כרמית (לימור שפירא) - זמרת אופרה.
מר טלאמבו (שמוליק טנא) - כבש שחור בלש, פארודיה על קולומבו.
שיקגו האריה (ניקו בר).
דלית מירון - זמרת, פארודיה על הזמרת דולי פרטון.
אמא דוב- אימו של דובון.
אבא דוב (שמוליק טנא) - אביו של דובון.
תלתלית (לורן סביר) - אחותו הקטנה של דובון.
רובי - מפלצת צעירה.
מרי - מפלצת צעירה.
רוק י - מפלצת בעלת פנים מלוכלכות שכרובי לימד אותו לרחוץ את פניו.
זאבי הזאב - (חנן גולדבלט, צביקה שוורצברג).
חזירונת - הופיעה עם הזאב באחת ההצגות בפינה של עוגיפלצת, "רוקדת עם זאבים" (פרפרזה על שם הסרט "רוקד עם זאבים").
נחשוני הנחש.
יוסי - ילד שעושה דברים בדרך אחרת מחבריו, ובעיניו הם בסדר.
לימור - חברתו של יוסי הנוהגת להעיר על כך שהוא עושה דברים בדרך שונה מהשאר.
אבאפלצת (ניקו בר).
ילדפלצת (שמוליק טנא).
ג'ואי ודייווי הקופים (דני שגב ואיציק סיידוף).
וולפגנג כלב הים.
ד"ר פרס נובל (אלי גורנשטיין) - מדען.
איזי - עכברה שמופיעה ב-"Sesame English".
הרווי - מפלצת כחולה בעלת קרניים, ממין זכר. הופיעה בין היתר בשיר "האמצעי".
הצופרים - מפלצות בעלות שפופרות בתור קרניים, שמשמיעות צפירות באמצעות אפן.
מסך (אורנה כץ) - מסכית של תיאטרון שמופיעה בסדרת הבת של רחוב סומסום, "המופע של אלמו".
אמו של כרובי (רותי הולצמן).
סמרטי - תקשורתנית שמופיעה בעונה השנייה של סדרת הבת של רחוב סומסום, "עולמו של אלמו".
בארקלי הכלב.
לואי (דן צשברג)- אביו של אלמו. הופיע בסדרות הבת של רחוב סומסום, "סומסום בראשית" ו"אוהבים אותך אלמו".
האומנת של ציפורת - כיכבה בסדרת הבת של רחוב סומסום, "סומסום בראשית".
סבתו של עוגיפלצת - כיכבה בסדרת הבת של רחוב סומסום, "סומסום בראשית".
אמו של עוגיפלצת.
אמה של פזית - כיכבה בסדרת הבת של רחוב סומסום, "סומסום בראשית".
סלסט - שוטרת תנועה, רעייתו של בני.
ילדת הדגנים - מפלצת ילדה שהתאהבה בדגנים לאחר שאביה אמר לה לאכול דגנים. השיר שלה הוא פרפרזה לשיר "Material Girl" של מדונה.
גלדיס הפרה.
התחלה, אמצע וסוף - שלושה טיפוסים האחראים לחלקים שונים של הסיפור: אחד מספר את ההתחלה, השני את האמצע והשלישי את הסוף.
טנגו - כלבתו של אלמו.
עובדי פיצריית ת'נן (שתיים בערבית) - עובדי פיצרייה שנותנים שניים מכל דבר, על אף שהלקוח מהם מבקש רק דבר אחד. בגרסה המקורית הם עובדי פיצריית דוס (שתיים בספרדית).
מיי (שרון שחל) - אימו של אלמו. כיכבה בסדרת הבת של רחוב סומסום, "אוהבים אותך אלמו".
פראזל - מפלצת ממין זכר שאינה מדברת, ורק משמיעה קולות. בעלת פרווה כתומה וקרניים. הופיעה עם כרובי, עוגי ושרגא בשיר "כחול וצמרירי".

צוות השחקנים בגרסה הישראלית

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תצוגה לא תקינה; ראו: סיפורי סומסום, סדרה שנייה.